במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו בכתב העת Gynecologic Oncology, חוקרים בדקו כ-341 מטופלות עם סרטן רירית הרחם, אשר עברו מיפוי בלוטות זקיף בין השנים 2016 ל-2019. המיפוי בוצע באמצעות הזרקות תוך-צוואריות שטחיות ועמוקות של החומר אינדוציאנין ירוק.
עוד בעניין דומה
בנוסף, החוקרים אספו נתונים טרום-ניתוחיים מתוך התיקים הרפואיים, שכללו בין היתר מדד מסת גוף (BMI), גיל וניתוחי בטן קודמים. כמו כן, נאספו מאפיינים תת-ניתוחיים ובתר ניתוחיים הכוללים מספר בלוטות הזקיף שאותרו, קוטר ואורך צוואר הרחם, משקל וקוטר הרחם, דירוג FIGO, אובדן דם מוערך, משך הניתוח ודירוג המצב הגופני לפי ASA.
ממצאי המחקר הדגימו כי קוטר רחב יותר של צוואר הרחם היה קשור באופן עצמאי לכישלון במיפוי (יחס סיכויים: 2.13, רווח-בר-סמך 95%: 1.27-3.58, p=0.004). לעומת זאת, שונות באורך צוואר הרחם לא נמצאה קשורה לתוצאות המיפוי. גורמים נוספים שנמצאו קשורים באופן מובהק לכישלון במיפוי היו מדד מסת גוף וגיל מבוגר.
החוקרים סיכמו כי קוטר צוואר הרחם הוא משתנה חשוב המנבא כישלון במיפוי דו-צדדי של בלוטות הזקיף במהלך ניתוח לשם דירוג השלב של סרטן רירית הרחם. לאור זאת, יש לשקול ולחקור דרכים להתאים את טכניקות ההזרקה בהתאם לקוטר צוואר הרחם על מנת לשפר את תוצאי המיפוי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות