מטרת החוקרים היתה לבחון את השכיחות המצטברת של סיבוכים ולתאר תוצאים של שגיאות שבירה וחדות ראייה (visual acuity-VA) בילדים העוברים השתלת עדשה תוך עינית משנית (intraocular lens-IOL) לאחר ניתוח קודם לקטרקט לא טראומטי.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Ophthalmology ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את השכיחות המצטברת של סיבוכים ולתאר תוצאים של שגיאות שבירה ו-VA בילדים העוברים השתלת IOL משני לאחר ניתוח קודם לקטרקט לא טראומטי.
במחקר הוכללו 80 ילדים (108 עיניים: 60 דו צדדיות, 48 חד צדדיות) שעברו כריתת עדשות מתחת לגיל 13. החוקרים ביצעו איסוף נתונים שנתי מסקירת הרשומות הרפואיות עד חמש שנים לאחר כריתת העדשה.
תוצאות המחקר הדגימו שחציון מעקב לאחר השתלת IOL משנית היה 2.7 שנים (טווח בין-רבעוני [IQR], 0.8-3.3 שנים; טווח, 0.6-5.0 שנים) עבור מקרים דו-צדדיים ו-2.1 שנים (טווח, 0.5-6.4 שנים) עבור מקרים חד-צדדיים.
סיבוך שכיח לאחר השתלת IOL משנית היה אירוע לוואי הקשור לגלאוקומה (glaucoma-related adverse event-GRAE, גלאוקומה או חשד לגלאוקומה). השכיחות המצטברת היתה 17% (רווח בר סמך 95% 3%-29%) במקרים דו-צדדיים ו-12% (רווח בר סמך 95% 0%-23%) במקרים חד-צדדיים.
השכיחות המצטברת של ניתוח לאטימת ציר הראייה היתה 2% (רווח בר סמך 95% 0%-7%) עבור מקרים דו-צדדיים ו-4% (רווח בר סמך 95% 0%-10%) עבור מקרים חד-צדדיים.
שגיאת החיזוי החציונית בתוך 90 יום מההשתלה היתה 0.88 דיופטר (D; IQR, -0.50 עד +3.00 D), פחות ממה שתוכנן בקרב 21 עיניים של מקרים דו-צדדיים ו-1.50 D (IQR, -0.25 עד +2.38 D) פחות בקרב 19 מקרים חד צדדיים.
שגיאת השבירה המקבילה החציונית לאחר 5 שנים (בחציון של גיל 5.1 שנים) בעיניים שקיבלו IOL משני היתה +0.50 D (IQR, -2.38 עד +2.94 D) עבור 48 מקרים דו-צדדיים ו-+0.06 D (IQR, -2.25 עד +0.75 D) עבור 22 מקרים חד צדדיים. VA חד חציוני לאחר חמש שנים היה 20/63 (IQR, 20/50-20/100) עבור מקרים דו-צדדיים (42 חולים) ו-20/400 (IQR, 20/160-20/800) עבור מקרים חד-צדדיים (33 חולים).
החוקרים הסיקו כי לעיניים עם השתלת IOL משנית יש סיכון לפתח GRAEs חדשים. חמש שנים לאחר כריתת העדשה (כ-2.5 שנים לאחר השתלת IOL משנית), שגיאת השבירה הממוצעת היתה פחות היפראופית מהרצוי בהתחשב בשינוי קוצר ראייה צפוי נוסף לפני שהשבירה מתייצבת.
מקור:
תגובות אחרונות