במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Radiotherapy and Oncology, החוקרים ביקשו לבחון גורמים הקשורים לדלקת חריפה בוושט במהלך טיפול בקרינה בסרטן ריאות.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת פרוספקטיבית שבה נאספו נתונים דמוגרפיים, דוסימטריים ורעילות אקוטית מ-1,760 מטופלים שעברו טיפול קרינתי סופי עם או בלי כימותרפיה לשלב II-III של סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים, מ-2012 עד 2022 בקונסורציום כלל-מדינתי. מבין החולים הללו, 84.2% סבלו ממחלה בשלב III ו-85.3% קיבלו כימותרפיה במקביל.
מודלים של רגרסיה לוגיסטית שימשו לאפיון הסיכון לדלקת בוושט בדרגה 2+ ו-3+ כפונקציה של משתנים דוסימטריים וקליניים. מודלים של רגרסיה רב-משתנית הותאמו כדי לחזות 50% סיכון של לדלקת בוושט בדרגה 2 ו-3% סיכון לדלקת בוושט בדרגה 3.
מתוצאות המחקר עולה כי ל-79.2% מהחולים היתה יכולת טובה עד מצוינת לבצע פעילויות יומיומיות, עם ציון ≤ 1 בסולם סטטוס הביצועים של ECOG. השיעורים הכוללים של דלקת בוושט חריפה בדרגה 2+ ו-3+ היו 48.4% ו-2.2%, בהתאמה.
בניתוחים רבי-משתנים, סטטוס הביצועים, מינון הקרינה הממוצע לוושט (MED) והמינון הגבוה ביותר עבור 2 סמ"ק של הוושט (D2cc) היו קשורים באופן מובהק לדלקת וושט בדרגה 2+ ו-3+. קבלת כימותרפיה במקביל העלתה את הסיכון לדלקת ושט בדרגה 2+ אך לא בדרגה 3+.
באופן ספציפי, מינון קרינה ממוצע של 29 גריי לוושט והמינון הגבוה ביותר של 61 גריי עבור 2 סמ"ק של הוושט הביאו לסיכון של 3% לדלקת בדרגה 3+ בכל החולים. עבור מטופלים שעברו כימותרפיה במקביל, מינון ממוצע של 22 גריי ומינון גבוה של 50 גריי עבור 2 סמ"ק של הוושט העלו את הסיכון לדלקת בדרגה 2+ ל-50%.
החוקרים סיכמו כי סטטוס ביצועים, כימותרפיה במקביל, מינון הקרינה הממוצע לוושט והמינון הגבוה ביותר עבור 2 סמ"ק של הוושט, הם גורמים קריטיים הקשורים לדלקת חריפה בוושט במהלך טיפול סופי של סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים. מודלים המסבירים באופן כמותי את הגורמים הללו יכולים להיות שימושיים בהתאמה אישית של תכניות קרינה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות