מטרת המחקר היתה לבחון את מגמות התמותה של ארבעה זנים היסטולוגיים עיקריים של סרטן צווארי שאובחנו בין השנים 1994-2018. במחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה נכלל מידע מתוך מרשם הסרטן של Osaka מבין השנים 1994-2018. זוהו 12,003 נבדקים עם סרטן צווארי מסוג קרצינומה של תאי קשקש (Squamous Cell Carcinoma - SCC), אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma - A), קרצינומה של תאי קשקש מפרישים (Adenosquamous Cell Carcinoma- AS) או קרצינומה נוירואנדוקרינית של תאים קטנים (Small Cell Neuroendocrine Carcinoma - SCNEC).
עוד בעניין דומה
הנבדקים סווגו לקבוצות על פי היקף המחלה (מקומי, אזורי או מרוחק), שנת האבחנה (1994-2002, 2003-2010, 2011-2018) וסוג היסטולוגי (SCC, A/AS, SCNEC). לאחר מכן החוקרים בחנו את שיעורי השרידות של הנבדקים בעזרת ניתוחים חד ורב-משתניים.
תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי השרידות השתפרו עם התקדמות השנים עבור נבדקים עם מחלה בכל פיזור. כאשר הנבדקים נבחנו על פי סוג היסטולוגי של הגידול, נצפה שיפור בשיעורי השרידות, עם התקדמות השנים, עבור נבדקים עם SCC מכל פיזור ועבור נבדקים עם A/AS מקומי ואזורי.
עבור נבדקים עם גידול מסוג A/AS מרוחק, שיעורי השרידות לא השתפרו מאז שנת 2003. עבור נבדקים עם גידולים צוואריים מסוג SCNEC, שיעורי השרידות לא השתפרו מאז שנת 1994, ללא תלות בפיזור המחלה. בניתוח רב-משתני נמצא כי סוג היסטולוגי שאיננו SCC מהווה גורם פרוגנוסטי שלילי עבור OS.
מסקנת החוקרים היתה כי בניגוד לגידולים מסוג היסטולוגי SCC המקושרים לשיפור בשרידות בין השנים 1994-2018, גידולים עם סיווג היסטולוגי של SCNEC מכל דרגה או A/AS מתקדם (שלב IVB) מדגימים צרכים רפואיים שלא נענו במסגרת הטיפול בגידולים צוואריים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות