למרות שהמעורבות של חלבון ה-CGRP בפתופיזיולוגיה של מיגרנות מבוסס היטב במחקרי בר, תפקידו הספציפי בהתפתחות אאורה, שלעתים קרובות קודם לכאב הראש, כמעט ולא נחקר. במחקר שפורסם ב-The Journal of Headache and Pain, חוקרים ניסו לחקור את השפעת CGRP בהפעלת ההילה ובכך לבסס את תפקידו בשלבים המוקדמים של מיגרנה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו ניסוי תווית פתוחה לא אקראי בעל זרוע אחת. במסגרת המחקר 34 משתתפים עם מיגרנה בעלת הילה קיבלו עירוי תוך ורידי מתמשך (במינון 1.5 מיקרוגרם לדקה) של CGRP במשך 20 דקות ביום בודד.
על מנת להשתתף במחקר המשתתפים נדרשו להיות ללא כאב ראש וללא שימוש בתרופות חריפות לטיפול בכאבי ראש 24 שעות לפני תחילת העירוי. התוצא העיקרי במחקר היה ההיארעות של אאורה 12 שעות לאחר תחילת העירוי.
תוצאות המחקר הדגימו כי 13 מתוך 34 משתתפים פיתחו אאורה לאחר עירוי ה-CGRPי(38%) ו-24 מתוך 34 משתתפים פיתחו מיגרנה בעקבות העירוי (71%).
ממצאי המחקר מצביעים על כך שלפפטיד קשור לגן קלציטונין יכול להיות תפקיד חשוב בשלבים המוקדמים של התקף מיגרנה, כולל שלב הארורה. החוקרים מציינים כי תובנות אלו מציעות נקודת מבט חדשה על הפתוגנזה של מיגרנות עם הילה והם מדגישים את הצורך במחקר נוסף על מנת לחשוף את תפקוד פפטיד זה בשלבים הראשונים של התקף מיגרנה ואת אפשרות שילובו בהתערבויות טיפוליות בעתיד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות