במקרים רבים, כאשר ממאירויות של הראש והצוואר מטופלות בעזרת קרינה, המוח מקבל מנות אקראיות של קרינה אשר עלולות לגרום לשינויים נוירוקוגניטיביים ובכך לפגוע באיכות חיי המטופלים. עד כה נושא זה לא נבחן לעומק.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו חיפוש סיסטמטי במאגרי הנתונים MEDLINE, EMBASE, Psychinfo ו-CENTRALי(Cochrane Central Register of Controlled Trials). מתוך 2,077 מאגרי תיקים שנבחנו, 20 נמצאו מתאימים למחקר ואלו כללו 1,308 נבדקים. לא נמצאו מחקרים אקראיים ו-73.3% מהנבדקים היו מחקרים שכללו מרכז רפואי יחיד.
72.6% מהנבדקים טופלו עם קרינה מייננת בעלת עוצמה מאופננת (Intensity Modulated Radiation Therapy - IMRT) ו-61% טופלו עם כימותרפיה. נמצאה הטרוגניות רבה בשיטות המחקר, ועל כן בוצע ניתוח נרטיבי.
תוצאות המחקר הדגימו כי ברוב המחקרים נבדקים שטופלו עם הקרנות לגידולי ראש-צוואר היו תוצאים נוירוקוגניטיביים ירודים בהשוואה למקרי הביקורת כעבור 12 חודשים ובתום הטיפול הקרינתי. ההשלכות הנוירוקוגנטיביות השכיחות היו בנושאי זיכרון ושפה, ככל הנראה בשל הקרנה של ההיפוקמפוס, האונה הרקתית והמוח הקטן.
ייתכן שהדמיות תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging - MRI) יכולות לסייע בזיהוי מוקדם של שינויים מבניים זעירים ושינויים תפקודיים אשר עלולים לאותת על שינויים נוירוקוגניטיביים עתידיים. במחקרים שבחנו איכות חיים, פגיעה נוירוקוגניטיבית נמצאה קשורה לירידה בתוצאי איכות חיים.
מסקנת החוקרים היתה כי טיפול קרינתי עם וללא טיפול כימותרפי עבור ממאירויות של ראש-צוואר נמצא קשור לעלייה בסיכון להפרעות נוירוקוגנטיביות ארוכות טווח. מעט מחקרים זוהו, ובהם נצפתה שונות רבה בשיטות המחקר, ועל כן המסקנות מוגבלות.
יש צורך בביצוע מחקר פרוספקטיבי גדול ואיכותי בנושא גידולי ראש-צוואר עם שימוש במבדקים נוירוקוגניטיביים מתוקננים, רגישים ואמינים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות