במחקר לאומי זה רופאים ראשוניים, גריאטרים ואנדוקרינולוגים בארה"ב דיווחו על שינויים שהם עשויים לבצע בטיפול עבור סוכרת בנבדקים קשישים עם אירועי היפוגליקמיה חוזרים באחד משלושה מצבים: בריאות טובה וריכוז המוגלובין מסוכרר (Glycated Hemoglobin - HbA1c) של 6.3%, מורכבות בריאותית וריכוז HbA1c של 7.3% ובריאות ירודה עם ריכוז HbA1c של 7.7%.
עוד בעניין דומה
מבין כלל הרופאים שפנו אליהם לצורך המחקר, תגובותיהם של 445 מהמועמדים נכללו במחקר (שיעורי תגובה של 37.5%). תוצאות המחקר הדגימו כי הרופאים הפחיתו את עצימות הטיפול עבור מטופלים שסבלו מאירועים חוזרים של היפוגליקמיה בעקבות הטיפול התרופתי ב-48% מהמטופלים בבריאות טובה, ב-4% מהמטופלים עם מורכבות בריאותית וב-20% עם מצב בריאותי ירוד. בסך הכל 17% מהרופאים ביצעו שינויים בטיפול, אך השינויים לא הביאו להשפעה של ממש על מצבם הבריאותי של הנבדקים.
כמחצית מהרופאים קבעו יעדי HbA1c נמוכים מן המומלץ עבור קשישים עם מצב בריאותי מורכב או ירוד.
מסקנת החוקרים היתה כי רוב הרופאים בארה"ב לא היו מפחיתים את עצימות הטיפול או מחליפים תרופות הגורמות להיפוגליקמיה כל עוד רמות HbA1c של המטופלים נמצאים בטווח המומלץ לפי הקווים המנחים לטיפול. צריך להתייחס לעדיפותם של הרופאים להיצמד ליעדי HbA1c נמוכים מאלה המצוינים בקווים המנחים לטיפול כדי למטב את ההחלטות בנוגע להפחתת עצימות הטיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות