במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Radiotherapy and Oncology, מטרת החוקרים היתה להעריך את היעילות והבטיחות של רדיותרפיה במינון גבוה (HD-RT) לעומת טיפול עם מינון סטנדרטי (SD-RT) בחולי סרטן הוושט (EC) שאינם ברי ניתוח המטופלים באופן משולב עם כימורדיותרפיה (CCRT: concurrent chemoradiotherapy).

לצורך כך, החוקרים ערכו חיפוש שיטתי בספרות וסרקו את מסדי הנתונים PubMed, Web of Science, EMBASE ו-Cochrane Library עד ל-7 באוקטובר 2022.

החוקרים אספו מחקרים קליניים מבוקרים שנערכו על חולי EC המטופלים עם CCRT וקיבלו טיפול קרינתי במינון גבוה (60 גריי או יותר) או מינון סטנדרטי (50-50.4 גריי). במידה שלא היתה הטרוגניות מובהקת בין המחקרים, החוקרים השתמשו במודל של השפעות קבועות על מנת לסנתז את יחס הסיכונים ויחס הסיכויים. במקרים אחרים החוקרים השתמשו במודל של השפעות אקראיות לצורך האנליזה הסטטיסטית.

באנליזה נכללו בסך הכל עשרה מחקרים, המקיפים יחדיו 4,625 חולים, מתוכם 3,667 (79.3%) חולים אובחנו עם קרצינומה של תאי קשקש בוושט (ESCC: esophageal squamous cell carcinoma). אנליזה של כלל חולי ה-EC הדגימה כי קבוצת ה-HD-RT לא הראתה יתרונות מובהקים בשרידות הכוללת (OS) (יחס הסיכונים 0.88, P = 0.16) או בשרידות ללא התקדמות (יחס הסיכונים 0.84, P = 0.12) בהשוואה לקבוצת ה-SD-RT.

לעומת זאת, באנליזה של תת קבוצות נמצא כי חולי ESCC מקבוצת HD-RT הראו OS טובה יותר לעומת אלה שטופלו עם SD-RT (יחס הסיכונים 0.78, רווח בר-סמך של 95% 0.70-0.88, P < 0.0001).

לסיכום, בחולי EC מכל סוג שאינם ברי ניתוח ומטופלים עם CCRT נמצא כי מינון מוגבר של קרינה (60 גריי ומעלה) לא הוביל לשרידות משופרת בהשוואה למינון הרגיל של 50-50.4 גריי. עם זאת, קרינה במינון מוגבר ככל הנראה תורמת לשרידות בקרב חולי ESCC.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה