חולי סרטן הלבלב מתייצגים לעתים קרובות עם סיבוכים היכולים להשפיע על סבילות הטיפול. לפיכך, ניהול תסמיני מהווה מרכיב חיוני בטיפול, זאת בנוסף לטיפול הכימותרפי. טיפול פליאטיבי עם דגש על ניהול סימפטומטי אגרסיבי עשוי לשפר תוצאים ממוקדי מטופל ואת התוצאים הקליניים.

במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Palliative Medicine ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של מתן טיפול פליאטיבי מקביל לחולים עם סרטן הלבלב אשר טופלו במסגרת של מחקרים קליניים בפאזה 1.

מחקר זה מהווה ניתוח משני למחקר אקראי אשר מומן בידי המכון הלאומי לסרטן (National Cancer Institute – NCI), מחקר התערבותי-מניעתי בו השתתפו אחיות טיפול פליאטיבי מתקדם (מחקר אשר בוצע בקרב חולים עם גידול סולידי ממחקרי פאזה 1).

הטיפול הפליאטיבי אשר ניתן למטופלים כלל שני מפגשים חינוכיים אשר סבבו סביב נושאים של איכות חיים (quality of life – QOL). ההערכה של המטופלים כללה: מילוי שאלוני FACT-Gי(Functional Assessment of Cancer Therapy-General,יPRO-CTCAEי(patient-reported outcomes version of the common terminology criteria for adverse events) והערכה בעזרת מדחום למדידת מצוקה פסיכולוגית. הערכה זו בוצעה במצב הבסיס, ולאחר 4 ו-12 שבועות מהשלמת ההתערבות הפליאטיבית.

החוקרים ניתחו את התוצאים תוך חלוקה לפי זרועות טיפול ובעזרת מודל מעורב עם ניתוח מדידות חוזרות.

המחקר הנוכחי ככלל סך של 479 נבדקים, 42 מתוכם עם סרטן הלבלב (16 נכללו בקבוצת ההתערבות ו-16 בקבוצת הטיפול הסטנדרטי). ניתוח הנתונים הסופי של מחקר זה כלל אך ורק את חולי סרטן הלבלב.

תוצאות המחקר הדגימו כי בזרוע ההתערבות נצפתה מגמת שיפור בתוצאים הפיזיים, החברתיים, הרגשיים והתפקודיים (כפי שעלה מ-FACT-G), זאת בנוסף לשיפור בתוצאי מצוקה פסיכולוגית (ממצב הבסיס עד 12 שבועות). המטופלים דיווחו על חומרה בינונית של מתח פסיכולוגי ופיזי.

מתוצאות מחקר זה עולה כי מתן טיפול פליאטיבי בהובלת אחות מומחית עשוי לשפר את איכות החיים ואת המצוקה הפסיכולוגית של חולי סרטן הלבלב. החוקרים קוראים לביצוע מחקרי פאזה 3 במטרה להתמקד בחולים עם סרטן הלבלב ולקבוע את יעילות הטיפול הפליאטיבי ההתערבותי.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה