במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Radiation Oncology, מטרת החוקרים היתה להעריך את תוצאי הטיפול ואת הקשר הפוטנציאלי של מינון-תגובה בעקבות טיפול עם קרינה גופית סטראוטקטית (SBRT: stereotactic body radiation therapy) בחולי סרקומה עם גרורות ריאתיות.

לצורך כך, החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית על 39 חולים משני מוסדות שונים ועם 71 נגעים בסך הכל. החולים טופלו עם SBRT בשל מחלה אוליגומטסטטית או אוליגופרוגרסיבית, או שקיבלו טיפול פליאטיבי.

במסגרת הטיפול ניתנו מינונים של 20-60 גריי אשר נמסרו ב-1-5 פרקציות. local control per tumor (LCpT) הוערך לפי המינון היעיל מבחינה ביולוגית, עם יחס α/β של 10 (BED₁₀) מהמינון שנקבע (BED₁₀ ≥ 100 גריי לעומת BED₁₀ < 100 גריי).

במסגרת המחקר נבדקו התוצאים הקליניים לכל מטופל, כולל השליטה המקומית לכל חולה (LCpP: local control per patient), שיעור החולים ללא התקדמות ריאתית (PPFR: pulmonary progression-free rate), שיעור החולים ללא התקדמות כלשהי (APFR: any progression-free rate) ושיעור השרידות הכוללת (OS: overall survival).

משך תקופת המעקב החציונית היתה 27.2 חודשים. שיעורי LCpT ל-1, 2 ו-3 שנים עבור כל העוקבה היו 100.0%, 88.3% ו-73.6%, בהתאמה. לא נצפה הבדל ב-LCpT בין שתי קבוצות ה-BED₁₀.

שיעורי  LCpP, PPFR, APFR ו-OS היו 78.1%, 22.7%, 12.9% ו-83.7%, בהתאמה. חמישה (12.8%) חולים עם מחלה אוליגומטסטטית הראו בטווח הארוך תקופות ללא מחלה, עם תקופת שרידות חציונית של 40.7 חודשים. גורמים שנקשרו עם פרוגנוזה גרועה יותר היו oligoprogression (לעומת מחלה אוליגומטסטטית), גרורות ריאתיות מרובות והימצאות בו-זמנית של גרורות מחוץ לחזה.

לסיכום, SBRT מהווה טיפול יעיל לגרורות ריאתיות על רקע סרקומה, כאשר מספר חולים עשויים אף להשיג תגובה עמידה. החוקרים מוסיפים כי ייתכן שיהיה צורך בהפעלת שיקולים של אינדיקציה ל-SBRT והתייחסות להיקף המחלה, שכן הסוגיות הללו עשויות להשפיע על הפרוגנוזה.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה