האנזים אלדוסטרון סינתאז שולט בבנייה של אלדוסטרון ועל כן מהווה, זה מספר עשורים, מוקד לטיפול תרופתי עבור טיפול ביתר לחץ דם. עיכוב סלקטיבי של אלדוסטרון סינתאז הוא מהותי אך קשה להשגה. במחקרים קדם-קליניים ומחקר פאזה 1 נמצא כי לתרופה בקסדרוסטאט יש סלקטיביות של 100:1 לעיכוב האנזימטי. לאחר נטילה של מספר מנות בקסדרוסטאט נרשמה ירידה ברמות אלדוסטרון בפלזמה ללא השפעה על רמות קורטיזול.
עוד בעניין דומה
במחקר אקראי מבוקר-אינבו שבוצע במספר רב של מרכזים החוקרים הקצו מטופלים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול עם לחץ דם בסיסי של 130/80 ממ"כ לפחות, אשר מקבלים באופן סדיר לפחות שלוש תרופות הכוללות משתן להורדת לחץ דם. המטופלים הוקצו אקראית לקבלת בקסדרוטסאט (0.5, 1 או 2 מ"ג) פעם ביום למשך 12 שבועות או אינבו. התוצא העיקרי שנבדק היה שינויים בלחץ הדם הסיסטולי לאחר 12 שבועות טיפול, בהשוואה למצב הבסיס. כלל קבוצות הטיפול עם בקסדרוסטאט הושוו לקבוצת האינבו.
במחקר נכללו 248 נבדקים אשר השלימו את המחקר. תוצאת המחקר הדגימו שינויים תלויים במינון בערכי לחץ הדם הסיסטולי בשיעור של -20.3 ממ"כ בקבוצת הטיפול עם 2 מ"ג, -17.5 ממ"כ בקבוצת הטיפול עם 1 מ"ג, ו--12.1 ממ"כ בקבוצת הטיפול עם 0.5 מ"ג, לעומת -9.4 ממ"כ בקבוצת האינבו.
ההבדל בשינויים בלחץ הדם הסיסטולי בין קבוצת הטיפול עם מינון של 2 מ"ג לבין קבוצת האינבו עמד על -11 ממ"כ (רווח בר-סמך של 95%, -16.4 ועד -5.5; p<0.001), והשוני בהבדל בין קבוצת הטיפול עם מינון של 1 מ"ג לבין קבוצת האינבו עמד על -8.1 ממ"כ (רווח בר-סמך של 95%, -13.5 ועד -2.8; p=0.003).
לא אירעו אירועי מוות במהלך תקופת המחקר, לא הודגמו תופעות לוואי חמורות בקבוצות הטיפול עם בקסדרוסטאט וכן לא הודגמו מקרים של אי ספיקה אדרנוקורטיקאלית. עלייה בריכוז האשלגן בדם לרמות של 6 מילימול/ליטר, המיוחסת לטיפול עם בקסדרוסטאט, אירעה בשני מטופלים, אך עלייה זו לא חזרה על עצמה לאחר הפסקה והשבת הטיפול.
מסקנת החוקרים היתה כי מטופלים עם יתר לחץ דם עמיד אשר קיבלו טיפול עם בקסדרוסטאט הדגימו תגובה תלוית-מנה בערכי לחץ דם סיסטולי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות