ההיארעות של תחלואה קריטית בקרב חולים עם מחלת כבד כרונית (chronic liver disease – CLD) נמצאת בעלייה. הפרוגנוזה הרעה של מצב זה עשויה להביא להחלטה על אשפוז חולים אלה בטיפול נמרץ.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Intensive Care Medicine ביקשו החוקרים לבחון את המאפיינים והתוצאים של חולים עם CLD אשר אושפזו במחלקת טיפול נמרץ (intensive care units – ICU).
מחקר זה כלל חולים אשר אושפזו בארבע מחלקות ICU למבוגרים בקווינסלנד, אוסטרליה, בין השנים 2017-2019. חולים עם CLD קל או בינוני-חמור הוגדרו על פי היעדר/נוכחות יתר לחץ דם פורטלי, בהתאמה. התוצא העיקרי של מחקר זה היה תמותה מכל גורם ב-90 יום. במחקר הנוכחי נכללו סך של 3,836 חולים, מתוכם 60 (2%) עם מחלת כבד קלה ו-132 (3%) עם מחלה בינונית-קשה.
תוצאות המחקר הדגימו כי לחולים עם CLD היתה שכיחות גבוהה יותר של מחלות נלוות, וזאת עם חציון ציון במדד מותאם של צ'רלסון (adjusted-Charlson co-morbidity index - CCI) אשר עמד על 1 (טווח בין-רבעוני: 0-3), 2 (טווח בין-רבעוני: 1.5-4) ו-3 (טווח בין-רבעוני:2-5), עבור אלה ללא CLD, עם מחלה קלה ועם מחלה בינונית-חמורה, בהתאמה.
שיעורי התמותה לאחר 90 יום עמדו על 17%, 25% ו-41% עבור אלה ללא CLD, עם מחלה קלה ועם מחלה בינונית-חמורה, בהתאמה. בקרב אלה עם CLD קל ובינוני-חמור, נטל תחלואה נלוות מוגבר, כפי שנמדד על ידי ציון CCI מותאם נמוך (0-3), בינוני (4-5), גבוה (6-7) וגבוה מאוד (מעל 7), הביא לעלייה בשיעורי התמותה לכדי 24%-40%, 11%-28.5%, 33-62% ו-50%, בהתאמה.
CLD בינוני-חמור, אך לא קל, הודגם כקשור באופן בלתי תלוי לעלייה בתמותה ב-90 יום (יחס סיכויים 1.58, רווח בר-סמך 95%: 1.01-2.48, p = 0.004), וזאת לאחר התאמה למחלות נלוות וחומרת המחלה ובעזרת שימוש בניתוח רגרסיה לוגיסטית.
מתוצאות מחקר זה עולה כי לעומת המטופלים עם CLD בינוני-חמור, בהם ישנו סיכון מוגבר לתמותה ב-90 יום, מטופלים עם CLD קל אינם נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה לאחר אשפוז בטיפול נמרץ.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות