במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Pain, החוקרים בדקו האם כאב כרוני בדיווח עצמי נקשר עם אשפוז או תמותה בעקבות תחלואה בקורונה, זאת על רקע מחסור במידע בנוגע לסיכון לתחלואה בנגיף בקרב חולים אלה.
עוד בעניין דומה
במסגרת UK Biobank נאספו 502,624 משתתפים בגילאי 37 עד 73 שנים בין השנים 2006 ל-2010. החוקרים ערכו קישור בין נתוני החשיפה בתחילת המחקר, כולל כאב כרוני (מעל שלושה חודשים, לפחות באחד מתוך שבעה אתרי גוף שנקבעו מראש) וכאב כרוני מפושט (מעל שלושה חודשים, בכל הגוף), ובדקו האם קיים קשר בין גורמים אלה ובין אשפוזים או תמותה בשל נגיף הקורונה.
החוקרים ערכו אנליזות רגרסיית פואסון (Poisson) של משתנה בודד או מרובות משתנים על הקשר בין כאב כרוני לבין אשפוז על רקע קורונה, ואנליזות רגרסיית קוקס על הקשרים עם תמותה מקורונה. אנליזות מרובות משתנים תוקננו באופן אינקרמנטלי למשתנים מתערבים (confounders) סוציודמוגרפיים, ולאחר מכן עבור גורמי סיכון של אורח חיים, ולבסוף עבור ספירה של מצבים ארוכי טווח (long-term condition).
מתוך כלל משתתפי UK Biobank שנאספו, ל-441,403 היו נתונים מלאים. 3,180 (0.7%) מהמשתתפים אושפזו על רקע קורונה ו-1,040 (0.2%) נפטרו עקב הנגיף.
כאב כרוני נקשר עם אשפוז בבית החולים בשל נגיף הקורונה גם לאחר התאמה לכל משתני הלוואי (covariates) (יחס שיעורי ההיארעות 1.16; רווח בר סמך של 95% P <0.001 ; 1.08-1.24), וכך גם כאב כרוני מפושט (יחס שיעורי ההיארעות 1.33; רווח בר סמך של 95% P = 0.012 ;1.06-1.66).
כמו כן, נמצאו עדויות ברורות לקשר מינון-תגובה עם מספר אתרי הכאב (ערך P גלובלי מתוקנן באופן מלא < 0.001). לאחר תקנון לכל משתני הלוואי, לא נמצא קשר בין כאב כרוני לבין תמותה מקורונה (יחס הסיכונים 1.50; רווח בר-סמך של 95% 0.89-1.15; P = 0.834), אך נמצא קשר מוחלש עם כאב כרוני מפושט (יחס הסיכונים 1.50; רווח בר-סמך של 95% 1.04-2.16; P -value = 0.032) לבין תמותה מהנגיף.
ממצאי החוקרים מעידים על כך שכאב כרוני נקשר עם סיכון גבוה יותר לאשפוז על רקע קורונה, אך הקשר לתמותה אינו ברור. נדרש מחקר עתידי על מנת לבדוק את הממצאים הללו לעומקם ולקבוע האם כאב נקשר עם לונג קוביד.
מקור:
תגובות אחרונות