טיפול איכותי במסגרת הוספיס מאופיין בטיפול ממוקד מטופל ובקבלת החלטות משותפת של מטופלים, משפחות ועובדי בריאות. עם זאת, מעט ידוע על התדירות והמאפיינים של השתתפות החולה ומשפחתו בהחלטות תרופתיות במעבר לטיפול בהוספיס.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר חתך אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Palliative Medicine ביקשו החוקרים לכמת את התדירות ולבחון את המאפיינים של השתתפות מטופלים/בני משפחה בקבלת ההחלטות בנוגע לטיפול תרופתי.
במחקר זה נכללו מטופלים בני 18 ומעלה אשר שוחררו מבית החולים האוניברסיטאי Oregon Health & Science University Hospitalי(OHSU) להמשך טיפול במסגרת של הוספיס, בין 1 בינואר 2012 ל-31 בדצמבר 2016.
התוצא העיקרי של מחקר זה היה קבלת החלטות משותפת וקיומו של דיון עם חולה/ בן משפחה לגבי החלטות תרופתיות אשר התקבלו בשחרור מאשפוז.
החוקרים עשו שימוש ברגרסיה לוגיסטית על מנת לזהות מאפייני מטופלים ואשפוז הקשורים להשתתפות מטופל או בן משפחה בהחלטות תרופתיות. המחקר הנוכחי כלל 348 חולים.
תוצאות המחקר הדגימו כי ב-22% מהשחרורים לטיפול בהוספיס תועדה השתתפות חולים ו/או בן משפחה בדיונים התרופתיים. בקרב הנבדקים עם ציון גבוה במדד לתחלואה נלווית Charlson comorbidity index (יחס סיכויים מתואם: 1.09, רווח בר סמך של 95%: 1.01-1.17) ובקרב אלה עם אבחנה של סרטן (יחס סיכויים מתואם: 1.99, רווח בר סמך של 95%: 1.16-3.43) הודגם קשר לשכיחות גבוה יותר של תיעוד השתתפות של מטופל/ בן משפחה בהחלטות תרופתיות.
מטופלים שאושפזו ביחידה לטיפול נמרץ היו בעלי סבירות נמוכה יותר להשתתפות של מטופל/ בן משפחה בדיון מסוג זה (יחס סיכויים מתואם: 0.55, רווח בר סמך של 95%: 0.32-0.94).
לא הודגם קשר מובהק בין קבלת ייעוץ לגבי טיפול פליאטיבי מיוחד לבין השתתפות החולה או בן משפחה בהחלטות תרופתיות (יחס סיכויים מתואם: 0.77, רווח בר סמך של 95%: 0.40-1.48).
מתוצאות מחקר זה עולה כי השתתפות חולה או בן משפחה בהחלטות הנוגעות לטיפול תרופתי תועדה רק עבור 22% מהמטופלים בעת השחרור לטיפול בהוספיס.
הדרך להגברת השיתוף של חולים בהחלטות אלו כוללת ככל הנראה את הגדלת הידע וההבנה לגבי חשיבות הטיפול הפליאטיבי הראשוני. החוקרים מדגישים את חשיבותן של התערבויות מיוחדות עבור מטופלים ומשפחות העוברים לטיפול בהוספיס ממסגרות לטיפול אקוטי.
מקור:
תגובות אחרונות