הקשר בין התפתחות של בצקת מקולרית ציסטואידית (cystoid macular oedema – CMO) לאחר ניתוח קטרקט וטיפול באנאלוגים לפרוסטגלנדינים (prostaglandin analogue - PGA) עודו אינו ברור דיו.
במסגרת מחקר פרוספקטיבי אקראי אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת British Journal of Ophthalmology ביקשו החוקרים לבחון האם הפסקת טיפול ב-PGA לאחר ניתוח קטרקט השפיעה על השכיחות של CMO.
במחקר זה נכללו 62 עיניים (מ-62 נבדקים) עם לחץ עיני מוגבר (ocular hypertension – OH) ו/או עם גלאוקומה פתוחה בזווית ראשונית (primary open angle glaucoma - POAG). הנבדקים טופלו עם PGAs לפני ביצוע ניתוח קטרקט.
המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה המשיכה טיפול עם PGA לאחר ביצוע הניתוח (continue with PGA therapy after cataract surgery – CPGA, n=31). בקבוצה השנייה הטיפול הופסקה לאחר ביצוע הניתוח (n=31).
התוצא העיקרי של מחקר זה היה התפתחות CMO בתקופה של חודש אחד לאחר הניתוח. התפתחות CMO נבדקה על ידי הערכה תצפיתית (בסמיות) של סריקות טומוגרפיה קוהרנטיות אופטית. התוצא המשני של מחקר זה היה בשינוי מהלחץ התוך עיני במצב הבסיס (baseline intraocular pressure – IOP).
תוצאות המחקר הדגימו כי השכיחות של CMO היתה זהה בשתי הקבוצות ועמדה על 12.9% (4 מתוך 31 עיניים), וזאת בתקופת מעקב של חודש לאחר הניתוח (יחס סיכויים: 1.000, רווח בר-סמך 95%: 0.227-4.415). חודש לאחר הניתוח, ה-IOP היה נמוך משמעותית בקבוצת ה-CPGA בהשוואה ל-IOP הבסיסי.
מתוצאות מחקר זה עולה כי המשך טיפול ב-PGA לאחר ניתוח קטרקט בעיניים עם מורפולוגיה מקולרית תקינה אינו מעלה שכיחות CMO. המשך טיפול ב-PGA הפחית משמעותית את ה-IOP בחודש שלאחר הניתוח. דבר זה מצביע על כך שכאשר קיימת התוויה לכך, המשך הטיפול עם PGAs עשוי להיות מועיל.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות