ללב האנושי יש קיבולת מוגבלת לייצור של קרדיומיוציטיים חדשים, וקיבולת זו פוחתת עם הגיל. כיוון שאובדן של קרדיומיוציטיים יכול לתרום לאי ספיקת לב, חשוב מאוד לבחון גירויים אנדוגניים לייצור מחודש של קרדיומיוציטיים על מנת להטות לטובה את האיזון בין אובדן קרדיומיוציטיים לייצור מחודש שלהם בלב מתבגר.
עוד בעניין דומה
במחקרים קודמים הודגם כי פעילות גופנית יכולה לעודד קרדיומיוגנזה בעכברים בוגרים צעירים. טרם ידוע האם פעילות גופנית יודעת להפעיל קרדיומיוגנזה בלבבות מזדקנים. במחקר זה, החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של פעילות גופנית על יצירה של קרדיומיוציטים בלב מזדקן.
קבוצת ההתערבות כללה עכברים מזדקנים (בני 20 חודשים) נחשפו לשמונה שבועות של פרוטוקול ריצה וקבוצת מקרי הביקורת כללה עכברים מותאמים לפי גיל שלא ביצעו פעילות גופנית. החוקרים העריכו קרדיומיוגנזה בלבבות מזדקנים בעזרת שילוב של 15N-תימידין שנצפה בדימות של ספקטרומטריית מסה מבוססת איזוטופים מרובים.
החוקרים בחנו 1,793 קרדיומיוציטיים מחמישה עכברים מזדקנים שלא ביצעו פעילות גופנית, והשוו אותם ל-2,002 קרדיומיוציטיים מחמישה עכברים מזדקנים שביצעו פעילות גופנית. לאחר מכן ביצעו היסטולוגיה מתקדמת ודימות על מנת לבחון את הפלואידיות ומצב הגירעון של התאים. ריצוף RNA וניתוח ביואינפורמטי בוצעו על מנת לבחון את השינויים השיעתוקיים שהופעלו על ידי פעילות גופנית בלבבות מזדקנים בהשוואה ללבבות צעירים.
תוצאות המחקר הדגימו כי קרדיומיוגנזה הודגמה בתדירות גבוהה יותר בלבבות של עכברים שביצעו פעילות גופנית בהשוואה לעכברים שלא, בעזרת זיהוי קרדיומיוציטיים מסומנים בעזרת 15N-תימידין עם גרעין בודד-דיפלואידי. לא נצפו קרדיומיוציטיים מסומנים עם גרעין בודד-דיפלואידי בעכברים שלא ביצעו פעילות גופנית. השיעור השנתי של קרדיומיוציטיים מסומנים עם גרעין בודד-דיפלואידי בעכברים מזדקנים שביצעו פעילות גופנית עמד על 2.3%. זאת, בהשוואה לדיווחים קודמים על שיעור של 7.5% בעכברים צעירים שביצעו פעילות גופנית ושיעור של 1.63% בעכברים צעירים שלא ביצעו פעילות גופנית.
אפיון שיעתוקי של לבבות מכרסמים צעירים ומזדקנים שביצעו פעילות גופנית ושל מקרי הביקורת שלא ביצעו פעילות גופנית הדגים כי פעילות גופנית משפעלת מסלולי איתות המקושרים לשעון הביולוגי, ללא תלות בגיל. תוצר שיעתוק ידוע שבוטא ביתר רק בלבבות עכברים מזדקנים שביצעו פעילות גופנית היה איזופורם 1.4 של המווסת של קלצינורין, שהוויסות שלו ותפקידו נבחנו לעומק.
מסקנת החוקרים היתה כי ביצוע פעילות גופנים משפר במקצת את היכולת לבצע קרדיומיוגנזה בעכברים מזדקנים. בנוסף נמצא כי מסלולים המקושרים לשעון הביולוגי קשורים גם לגירוי פיזיולוגי של קרדיומיוגנזה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות