דימומים קטנים במוח (Cerebral Microbleeds - CMB) נצפו בקשישים בריאים שעברו MRIי(Magnetic Resonance Imaging) שיטתי של המוח. טרם ידוע מהו התפקיד האפשרי של טריגרים חריפים על הופעת CMB.
עוד בעניין דומה
במחקר זה החוקרים ביקשו לתאר את ההיארעות של CMB חדשים לאחר החלפת מסתם אאורטלי דרך צנתר (Transcatheter Aortic Valve Replacement - TAVR) ולזהות מאפיינים קליניים ומאפייני ההליך המקושרים להופעה של CMB חדשים, הכוללים מדדים המוסטטיים וניהול הטיפול עם נוגדי קרישה.
החוקרים בחנו עוקבה פרוספקטיבית של מטופלים עם היצרות תסמינית של אבי העורקים שהופנו לביצוע TAVR לצורך זיהוי הופעה של CMB חדשים (METHYSTROKE[Identification of Epigenetic Risk Factors for Ischemic Complication During the TAVR Procedure in the Elderly]).
הערכה נוירולוגית מתוקננת, MRI מוח והערכה של מדדים המוסטטיים הכוללים פקטור וון-וילברנד בוצעו לפני ולאחר TAVR. מספר ומיקום הדימומים ב-MRI טרום הליכי ושל דימומים חדשים ב-MRI בתר הליכי דווחו על פי שני נוירורדיולוגים שונים סמויים למידע הקליני של הנבדקים. נבחנו גם מאפיינים המקושרים להופעת דימומים חדשים ותוצאים בתר הליכיים, הכוללים תפקודים נוירולוגיים כעבור שישה חודשים.
במחקר נכללו 84 נבדקים (47% גברים, גיל ממוצע של 80.9±5.7 שנים). ב-MRI טרום הליכי, 22 נבדקים (26%, רווח בר-סמך של 17-37) התייצגו עם דימום אחד לפחות. תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר ביצוע TAVR נצפו דימומים חדשים עבור 19 (23%, רווח בר-סמך של 95%, 14-33) נבדקים.
היארעות של דימומים חדשים היתה בלתי תלויה במצב הדימומים הקודמים ושל אותות מוגברים בדימות מבוססת דיפוזיה (Diffusion-Weighted imaging). בניתוח חד משתני נמצא כי רקע של דימום (p=0.01), מינון גבוה יותר של הפרין (p=0.02), הליך ממושך (p=0.03), היעדר היפוך בעזרת פרוטאמין (p=0.04), aPTTי(activated Partial Thromboplastin Time) אחרון ארוך יותר (p=0.05), תוצאה נמוכה במדידה האחרונה של יחס פקטור וון-וילברנד במשקל מולקולרי גבוה למולטימר (p=0.007) וזמן סגירה נמוך עם אדנוזין-דיפוספאט (p=0.02) נמצאו קשורים להיארעות של דימומים בתר הליכיים חדשים.
בניתוח רב משתני נמצא כי הליכים ארוכים (יחס סיכויים של 1.22, רווח בר-סמך של 95%, 1.03-1.73 עבור כל חמש דקות של זמן פלורוסקופי; p=0.02) ופגיעה נרכשת בפקטור וון-וילברנד לאחר ההליך (יחס סיכויים של 1.42, רווח בר-סמך של 95%, 1.08-1.89 עבור כל ירידה ב-0.1 של יחס משקלי מולקולרי גבוה למולטימר; p=0.004) נמצאו קשורים באופן עצמאי עם היארעות של דימום מיקרוסקופי חדש לאחר השלמת ההליך. CMB חדשים לא נמצאו קשורים בתוצאי תפקוד נוירולוגיים או איכות חיים, שישה חודשים לאחר ההליך.
מסקנת החוקרים היתה כי לאחד מכל ארבעה נבדקים שעברו TAVR היה CMB טרום הליכי, ואחד מכל ארבעה נבדקים פיתח CMB חדש לאחר ביצוע ההליך. ניהול ההליך ודילול הדם, והתמדה של פגם בפקטור וון-וילברנד נמצאו קשורים להופעה חדשה של CMB.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות