ביופסיה אנדו-מיוקרדית (Endomyocardial Biopsy - EMB) היא תקן הזהב עבור מעקב אחרי דחייה חריפה של שתל לבבי (Acute Cardiac Allograft Rejection - ACAR), למרות אופייה הפולשני. אפיון רקמות מיוקרדיאליות על בסיס תהודה מגנטית קרדיווסקולרית (Cardiovascular Magnetic Resonance - CMR) מאפשר זיהוי של מיוקרדיטיס.
עוד בעניין דומה
עד כה לא בחנו את ההיתכנות לשימוש ב-CMR לצורך מעקב אחרי התפתחות מיוקרדיטיס על רקע ACAR במהלך השנה הראשונה שלאחר השתלת הלב.
מיפוי רב-משתני מבוסס CMR נבחן במחקר חתך על מנת לבסס התאמה בזיהוי ACAR בין CMR לבין EMB ולקבוע ערכי סף ב-CMR לדרגות דחייה. לאחר מכן בוצע מחקר ראשוני פרוספקטיבי אקראי שבו השתתפו נבדקים בגירים לאחר השתלת לב אורתוטופית שהוקצו אקראית ארבעה שבועות לאחר ההשתלה למעקב אחרי דחיית השתל על בסיס CMR או EMB. תוצאים קליניים נבחנו בתום 52 שבועות.
400 מבדקי CMR ו-354 פעולות EBM בוצעו עבור 106 נבדקים. 40 מטופלים שעברו השתלת לב הוקצו אקראית במסגרת המחקר. תוצאות המחקר הדגימו כי הערכה רב משתנית מבוססת CMR היתה קלה לשכפול ומהימנה עבור זיהוי של ACAR (שטח תחת העקומה של 0.92, רגישות של 93%, סגוליות של 92%, ערך מנבא שלילי של 99%).
הרגישות והערך המנבא החיובי של הערכה רב משתנית מבוססת CMR היו גבוהים יותר ממיפוי CMR פרמטרי בתכנית T1 או T2 בלבד. דחייה בדרגה מתקדמת אירעה במספרים דומים בכל קבוצה (עבור קבוצת CMRי- n=7, עבור קבוצת EMBי- n=8; p=0.74).
למרות הדמיון בדרישות לדיכוי חיסוני, התפקוד הכלייתי ושיעורי התמותה בין הקבוצות, בקבוצת המעקב בעזרת CMR היו שיעורים נמוכים יותר של אשפוזים (9/20 [45%] לעומת 18/20 [90%]; יחס סיכויים של 0.091, p=0.006) וזיהומים (7/20 [35%] לעומת 14/20 [70%], יחס סיכויים של 0.192, p=0.019) לעומת קבוצת EMB. ב-15 מקרים (6%) מטופלים שהוקצו אקראית לזרוע CMR של המחקר עברו EMB לצורך הבהרה של מצב הדחייה או בשל צורך לוגיסטי. מצב זה משקף ירידה של 94% בצורך לביצוע מעקב מבוסס EMB.
מסקנת החוקרים היתה כי בקרה לא פולשנית מבוססת CMR מהווה אסטרטגיה שימושית למעקב אחרי התפתחות ACAR במהלך השנה ראשונה לאחר השתלת לב אורתוטופית, עם תוצאים דומים למעקב מבוסס EMB.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות