מחקר מוצלב זה בוצע בשיטת תווית פתוחה על פני ארבע תקופות זמן. בתקופות 1 ו-2 החוקרים העריכו ב-16 ילדים עם היפראינסולינמיה - HI - את ההשפעה של שלושה מינונים שונים של אקסנדין-39-9 (קבוצה 1: 0.28 מ"ג/ק"ג, קבוצה 2: 0.44 מ"ג/ק"ג, קבוצה 3: 0.6 מ"ג/ק"ג) לעומת אינבו (סליין 0.9%) על רמות גלוקוז בדם בצום.
עוד בעניין דומה
בתקופות 3 ו-4, קבוצה של שמונה נבדקים קיבלו אינבו או אקסנדין-39-9, במינון של 0.6 מ"ג/ק"ג, כחלק ממבחן סבילות לארוחה מעורבת (Mixed Meal Tolerance Test - MMTT) ומבחן סבילות חלבונים (Oral Protein Tolerance Test - OPTT).
תוצאות המחקר הדגימו כי קבוצה 2 הציגה עלייה ב-20% (p=0.037) בשטח תחת העקומה (Area Under the Curve - AUC) של גלוקוז בצום. עלייה משמעותית ב-AUC של גלוקוז נצפתה גם במהלך MMTT ו-OPTT; טיפול עם אקסנדין-39-9 הביא לעלייה של 28% (p≤0.001) ו-30% (p=0.01) ב-AUC של גלוקוז, בהתאמה. בקבוצה 3 נצפתה ירידה של 57% ב-AUC של אינסולין בצום (p=0.009).
לעומת זאת, AUC של אינסולין נותר ללא שינוי במהלך MMTT והיה גבוה פי שניים (p=0.004) במהלך OPTT עם טיפול של אקסנדין-39-9. בהשוואה לטיפול עם אינבו, עירוי של אקסנדין-39-9 הביא לירידה משמעותית בהסתברות להיפוגליקמיה - 76% בקבוצה 2 (p=0.009) ו-84% בקבוצה 3 (p=0.014). מתן אקסנדין-39-9 במהלך OPTT הביא לירידה של 82% (p=0.007) בהסתברות להיפוגליקמיה.
מסקנת החוקרים היתה כי לטיפול עם אקסנדין-39-9 יש פוטנציאל למנוע היפוגליקמיה בצום ובתיווך חלבון בילדים עם HI.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות