גורמי סיכון לקרצינומה עורית של תאי קשקש עם פיזור גרורתי נחקרו אך ורק בסטים קטנים יחסית של מידע. לכן, מטרת המחקר הנוכחי היתה לנתח ושכפל את גורמי הסיכון הקשורים לפיזור גרורתי בקרצינומה עורית של תאי קשקש.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology, זיווגו החוקרים ביחס של 1:1 מקרים של קרצינומה עורית של תאי קשקש עם פיזור גרורתי מרשמים לאומיים של סרטן באנגליה והולנד לקבוצת ביקורת. באנגליה, חילצו החוקרים את המשתנים מדוחות פתולוגיה מה- National Disease Registration Serviceואילו בהולנד סקרו דרמטופתולוגים סליידים היסטופתולוגיים ממרשם הפתולוגיה ההולנדי. לאחר מכן, יצרו החוקרים מודל של רגרסיה לוגיסטית מותנית על בסיס המידע שנאסף מאנגליה לפי שיטת backward, ולעומת זאת במידע ההולנדי בוצע שכפול.
תוצאות המחקר הראו כי בנוסף לקוטר ועובי, משתנים נוספים נמצאו כגורמי סיכון מובהקים לפיזור גרורתי לפי סט המידע האנגלי (1,774 מקרים). משתנים אלה כללו התמיינות גרועה (יחס סיכויים – 4.56; רב״ס 95% - 2.99-6.94), חדירה לשומן התת עורי (יחס סיכויים – 1.69; רב״ס 95% - 1.05-2.71) או מעבר לו (יחס סיכויים – 4.43; רב״ס 95% - 1.98-9.90), מין זכר (יחס סיכויים – 2.59; רב״ס 95% - 1.70-3.96) חדירה לכלי דם ולימפה או לפרינאוריום (יחס סיכויים – 2.12; רב״ס 95% - 1.21-3.71) ומיקום באזור הפנים (יחס סיכויים – 1.57; רב״ס 95% - 1.02-2.41).
כמו כן, נמצא כי הקוטר והעובי היו קשורים בצורה לא לינארית לפיזור גרורתי. יחסי סיכויים דומים נצפו גם בסט המידע ההולנדי (434 מקרי קרצינומה עורית של תאי קשקש).
ממחקר זה עולה כי ניתן לשפר מערכות שלבים של קרצינומה עורית של תאי קשקש על ידי הכללה של דרגת התמיינות, מאפיינים קליניים כגון מין, ומיקום הגידול וכן שילוב של קשרים לא לינאריים עבור קוטר ועובי.
מקור:
תגובות אחרונות