במחקר רטרוספקטיבי אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Ophthalmology ביקשו החוקרים להעריך את היארעות ניתוח קטרקט דו צדדי מיידי (Immediate sequential bilateral cataract surgery – ISBCS) ושל ניתוח קטרקט דו צדדי מושהה (Delayed bilateral cataract surgery – DSBCS). נוסף לכך ביקשו החוקרים לזהות את הגורמים הקשורים להחלטה לבצע דווקא ניתוח ISBCS.
עוד בעניין דומה
למחקר זה גויסו מטופלים בני 65 ומעלה אשר עברו ניתוחי ISBSC ו-DSBSC בין 2011 ל-2019. ניתוח הנתונים נעשה בעזרת ניתוח מבוסס אוכלוסיה על בסיס נתוני תביעות ביטוח הבריאות החינמי Medicare. הערכת הגורמים הקשורים לביצוע ISBCS נעשתה בעזרת מודלים של ריגרסיה לוגיסטית.
התוצאים העיקריים במחקר זה כללו, היארעות ISBCS ו-DSBCS, מאפייני ISBCS דמוגרפיים, עיניים ורפואיים. נוסף לכך נבחנה כמות האנדופתליטיס, בצקת מקולרית ציסטית (Cystoid Macular Edema – CME) לאחר ISBCS ולאחר DSBCS.
הנקודה הסופית ליעילות ראשונית הוגדרה כאחוז המטופלים אשר בתום ארבעה שבועות הגיעו לשיפור של 10 מ"מ ומעלה ב-STS. הנקודה הסופית המשנית כללה את השינוי ב-STS וב-EDS בין המצב הבסיסי לבין סוף תקופת המעקב, וזאת בסביבה עם חשיפה מבוקרת ובתנאי קליניקה. נוסף לבך, בוצע רישום של תופעות הלוואי של הטיפול (Treatment- Emergent Adverse Events – TEAEs).
מניתוח התוצאות עלה כי 4,014 (0.2%) מטופלים עברו ISBCS ו-1,940,965 (99.8%) מטופלים נותחו ב-DSBCS. למטופלים לבנים סיכוי נמוך יותר לניתוח ISBCS וזאת בהשוואה לשחורים (יחס סיכויים 2.31, רווח בר-סמך 95%: 2.06-2.59), בהשוואה לאסיאתים (יחס סיכויים 1.82, רווח בר-סמך 95%: 1.51-2.19) ובהשוואה לילידים (יחס סיכויים 2.42, רווח בר-סמך 95%: 1.81-3.23).
מטופלים המתגוררים באזורים כפריים הדגימו סיכוי גבוה יותר ל-ISBCS (יחס סיכויים 1.26, רווח בר-סמך 95%: 1.17-1.35), זאת בהשוואה למטופלים מהאזור העירוני. כך הודגם גם במטופלים המנותחים בבתי חולים בהשוואה לאלה המטופלים במסגרת הקהיל (יחס סיכויים 2.71, רווח בר-סמך 95%: 2.53-2.89) ואלה עם קטרקט דו צדדי מורכב בהשוואה עם קטרקט דו-צדדי לא מורכב (יחס סיכויים 3.23, רווח בר-סמך 95%: 2.95-3.53).
בבחינת אלה עם מדד Charlson comorbidity Index (CCI) בדרגות שונות נמצאו סיכויים גבוהים יותר ל-ISBCS על-פי ציון. אלה עם ציון 1-2 (יחס סיכויים 1.45, רווח בר-סמך 95%: 1.29–1.62), אלה עם 3-4 (יחס סיכויים 1.70, רווח בר-סמך 95%: 1.47–1.97), אלו עם 5-6 (יחס סיכויים 1.97, רווח בר-סמך 95%: 1.62–2.39) ואלה עם ציון 7 ומעלה (יחס סיכויים 1.97, רווח בר-סמך 95%: 1.55–2.50).
לעומת זאת, אלה אשר היו בעלי סיכוי נמוך יותר להינתח ב-ISBCS היו עם גלאוקומה (יחס סיכויים 0.82, רווח בר-סמך 95%: 0.76–0.89), אלה עם דגנרציה מאקולרית (יחס סיכויים 0.75, רווח בר-סמך 95%: 0.68–0.82) ואלה עם חור במאקולה או ממברנה אפירטינלית (יחס סיכויים 0.55, רווח בר-סמך 95%: 0.48–0.65).
באשר לאנדופתאלמיטיס ב-42 יום ול-CME ובהשוואה בין ISBCS ל-DSBCS, לא נמצא הבדל מובהק בין השניים (עם 1.74/1000 אל מול 1.01/1000, p = 0.15 ועם 1.79/100 ו1.96/100, p = 0.45, בהתאמה).
תוצאות מחקר זה הדגימו כי לאורך העשורים האחרונים השימוש הכולל ב-ISBCS בקרב אלה השייכים לביטוח הבריאות Medicare נותר נמוך. מדדים גיאוגרפיים, אתניים, סיסטמיים ותחלואה עינית נמצאו קשורים לביצוע ניתוח זה או אחר. ISBCS מהווה הזדמנות פוטנציאלית לשיפור הנגישות לניתוח קטרקט.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות