במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת American Journal of Ophthalmology, ביקשו החוקרים לערוך ניתוח משני לנתוני המחקר הקליניMedication Group of The Ocular Hypertension Treatment Study. החוקרים ביקשו לבחון את השינוי בלחץ תוך עיני (Introcular Pressure – IOP) בתקופה בתר ניתוחית לאחר ביצוע ניתוח קטרקט. נוסף לכך, בוצעה הערכה כמותית לשימוש בתרופות המפחיתות לחץ תוך עיני במהלכה של תקופה זו.
עוד בעניין דומה
בקבוצת המחקר נכללו 92 מטופלים (149 עיניים) שעברו ניתוח קטרקט בעין אחת לכל הפחות ("קבוצת המנותחים"). קבוצת הביקורת כללה סך של 531 נבדקים (1,004 עיניים) שלא עברו את הניתוח. כלל הנבדקים היו חולים שאובחנו עם לחץ תוך עיני מוגבר.
"תאריך הפיצול" (התאריך אשר ממנו והלאה נרשמו נתונים לשם ביצוע ההשוואה) הוגדר כתאריך הביקור הראשון בו בוצעה אבחנה אשר הביאה בסופו של דבר לביצוע ניתוח קטרקט. בקבוצת הביקורת תאריך הפיצול הוגדר על פי הביקור ה-15 במספר.
התוצאים העיקריים אשר נבדקו כללו את ההבדל ב-IOP במדידה טרם הניתוח יחסית למדידה בתר ניתוחית והשימוש בתרופות להפחתת לחץ תוך עיני. המעקב כולו ארך 72 חודשים.
מניתוח הנתונים עלה כי לאורך תקופה של 48 חודשים של מעקב בתר ניתוחי, ניתוח קטרקט הוריד באופן מובהק את השימוש דה פקטו בתרופות (עם 0.4- שימושים תרופות בממוצע, p ≤ 0.001), וזאת בהשוואה לקבוצת הביקורת. בתאריך הפיצול, 23% מהעיניים לא הצריכו טיפול תרופתי וב-41% הופחת המינון התרופתי. ניתוח קטרקט הביא לירידה בלחץ התוך עיני (p < 0.001) אך הבדל זה הלך ופחת והיה מובהק אך ורק עד 12 חודשים מביצוע הניתוח.
תוצאות מחקר זה הדגימו כי ניתוח קטרקט במטופלים עם לחץ תוך עיני מוגבר הוריד את הצורך בשימוש בתרופות והביא לירידה זמנית ב-IOP.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות