במחקרים המעריכים את יעילות הטיפולים התרופתיים והפולשניים לפרפור עליות (Atrial Fibrillation - AF) משתמשים במספר אסטרטגיות ניטור לא פולשניות לקצב הלב לצורך הערכת מופעים חוזרים של הפרעות קצב לב.
עוד בעניין דומה
במחקר זה החוקרים ביקשו לבחון האם ניתן להגדיר משך ותדירות מיטביים עבור ניטור לא פולשני של קצב הלב לצורך זיהוי מדויק של הפרעות קצב חוזרות אשר יעריכו את העומס האמיתי של אירועי AF, כפי שנצפים בניטורים ממושכים עם מוניטור לבבי מושתל (Implantable Cardiac Monitor - ICM).
היסטוריית קצב הלב של 346 נבדקים שגויסו למחקר CIRCA-DOSEי(Cryoballoon Versus Contact Force Irrigated Radiofrequency Catheter Ablation) שוחזרו. בעזרת סימולציות מחשב החוקרים העריכו את השרידות ללא אירוע, הרגישות, הערך המנבא השלילי ועומס אירועי AF של מספר אסטרטגיות ניטור לא פולשניות. ביניהן נכללו גם אסטרטגיות עכשוויות שנמצאות בשימוש במחקרים על אודות טיפול ב-AF בעזרת אבלציות.
בניתוח הנתונים נכללו 126,290 ימי ניטור. תוצאות המחקר הדגימו כי כעבור 12 חודשים, 164 נבדקים הציגו חזרה של הפרעת קצב, כפי שנרשם על ידי ICM (שרידות ללא אירוע למשך שנה של 52.6%). לרוב שיטות הניטור שאינן פולשניות בהן השתמשו במחקרים על אודות טיפול ב-AF בעזרת אבלציה היתה רגישות נמוכה לזיהוי הפרעת קצב לב חוזרת.
רגישות הבדיקה עלתה עם עלייה בעצימות הבדיקות, כאשר סדרה של שלושה ניטורים קצרי מועד (ניטור אק"ג למשך 24-48 שעות) פספסה שיעור משמעותי של הפרעות הקצב החוזרות (רגישות של 15.8% [רווח בר-סמך של 95%, 8.9-20.7] ו-24.5% [רווח בר-סמך של 95%, 16.2-30.6], בהתאמה).
לעומת זאת, סדרה של שלושה ניטורים ארוכי טווח (ניטור אק"ג למשך 14 ימים) התקרבו יותר למדד הזהב של ICM (רגישות של 64.6% [רווח בר-סמך של 53.6-74.3]). עומס אירועי AF שהשתקף מתוך ניטורים קצרים גרמו להערכת יתר של העומס האמיתי של הפרעות קצב חוזרות.
הארכת משך הניטור הביאה לשיפור בקשר והתאמה בין הערכה לא פולשנית של עומס אירועי AF לבין ההערכה פולשנית (R2=0.85 ומקדם מתאם תוך-אשכולי של 0.91 עבור סדרה של שלושה ניטורי אק"ג למשך 14 ימים לעומת ניטור בעזרת ICM).
מסקנת החוקרים היתה כי היארעות הפרעות קצב חוזרות תלויה באופן משמעותי באסטרטגיית הניטור הנבחרת. הבדלים בין תוצאים של מחקרים שונים עלולים לנבוע ממשטרי ניטור שונים. ניטורים ארוכי משך (7-14 ימים) המצטברים לכדי 28 ימי ניטור שנתיים, לפחות, מספקים הערכה דומה לעומס AF על פי ICM. עם זאת, ICM עדיין מספק תוצאות טובות יותר ועל כן צריך להחשיבו כמדד הזהב עבור מחקרים קליניים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות