הספרות מתארת כי לסוכרת סוג 1 יש הופעה התחלתית חדה, אך נוגדנים עצמיים יכולים להופיע בזרם הדם כבר שנים לפני האבחנה. ממצאים אלה מציעים כי יש שלב קדם-קליני ארוך, אשר ייתכן ומערב מדדים מטבוליים. במחקר זה החוקרים בחנו האם עלייה בגלוקוז, ליפידים ושאר סמנים מטבוליים מקושרים לעלייה בסיכון להתפתחות סוכרת סוג 1 במבוגרים.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 591,239 נבדקים מעוקבת AMORIS השבדית שהיו במעקב מ-1985-1996 ועד 2012. החוקרים השתמשו במידע ממרשמים לאומיים של סוכרת, מרשמי תרופות ומידע רפואי על מנת לזהות את היארעות סוכרת סוג 1.
בעזרת מודלים לרגרסיה על שם COX החוקרים העריכו את יחסי הסיכונים של סמנים ביולוגיים בבסיס והיארעות סוכרת סוג 1. בנוסף, הם העריכו את מגמות הסמנים הביולוגיים במהלך 25 השנים לפני האבחנה עם סוכרת סוג 1 בשיטת מקרה-בקרה מקנן (nested).
במסגרת המחקר החוקרים זיהו 1,122 מקרים חדשים של סוכרת סוג 1 במשך תקופת המעקב (גיל ממוצע באבחון הסוכרת: 53.3 שנים). תוצאות המחקר הדגימו כי ישנו קשר חיובי בין ערכי גלוקוז, פרוקטוזאמין, טריגליצרידים, חומצה אורית, BMI ויחס בין אליפופרוטאין (alipoprotein- apo) B לאליפופרוטאין A-I (apoB:apoA-I) לבין הסיכון לפתח סוכרת סוג 1. רמות גבוהות יותר של apoA-I נמצא קשור לירידה בהיארעות סוכרת סוג 1.
כבר 15 שנים טרם האבחון בסוכרת סוג 1, מטופלים אלה התייצגו עם רמות גלוקוז, פרוקטוזאמין, טריגליצרידים וחומצה אורית גבוהות בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת.
מסקנת החוקרים היתה כי שינויים ברמות הסמנים הביולוגיים המקושרים למצב גליקמי, מטבוליזם של ליפידים ודלקת, מקושרים לעלייה בסיכון לאבחנה עם סוכרת סוג 1. שינויים אלה ניתן לזהות הרבה שנים טרם האבחנה.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה

תגובות אחרונות