מטרת המחקר הייתה לבחון אסטרטגיות ומחלוקות הנוגעות לשימוש בתרופות נוגדות דלקת לאחר ניתוח קטרקט ללא אירועים חריגים, עם דגש על מניעת אבדן ראייה בלתי-הפיך בעקבות בצקת ציסטואידית במקולה (CME). מאמר זה כלל דיון של מומחים אשר עסק בטיפול בדלקת לאחר ניתוח קטרקט. הדיון כלל טיפול משולב עם קורטיקו-סטרואידים ותרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDS), אסטרטגיות מינונים וטיפולים חדשניים.
עוד בעניין דומה
החוקרים מצאו כי למרות שמרשם משולב של NSAIDs וקורטיקו-סטרואידים לטיפול בעקבות ניתוח קטרקט הינו מהלך נפוץ, הטיפולים הללו הינם בעלי מנגנונים חופפים. על פי החוקרים, טיפול משולב מסוג זה עשוי לזרז את התאוששות הראייה, אך לא קיימות ראיות רבות לשיפור בתוצאים ארוכי טווח בהשוואה לטיפול עם NSAIDs בלבד. החוקרים כתבו כי בשני העשורים האחרונים הצטברו נתונים רבים לגבי הפוטנציאל המיטיב של טיפול מקדים עם NSAIDsי1-3 ימים לפני ניתוח קטרקט. במקביל, שיטות מתן ״נטולות טיפות״ נראות מבטיחות, ומתקיימים מחקרים קליניים לבחון את התוצאים של פורמולציות אלה.
החוקרים סיכמו כי טיפול תרופתי אופטלמולוגי לדלקת לאחר ניתוח קטרקט נשאר שנוי במחלוקת. הגדרה עם קונצנזוס עבור CME משמעותית קלינית עשויה לאפשר השוואה בין תרופות נוגדות דלקת. כמו כן, קיים צורך בתכנון מחקרים איכותיים לבחון שיטות מתן שונות של הטיפול התרופתי על מנת לשדרג את היכולת הטיפולית.
מקור:
תגובות אחרונות