בכתב העת British Journal of Ophthalmology פורסם מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך במטרה לבחון את ההשפעה של חרדה ודיכאון על הסיכון לפתח גלאוקומה לאורך זמן בקרב קבוצת נבדקים בסיכון. במחקר נכללו נבדקים עם אבחנה של חשד לגלאוקומה, שהיו רשומים ב-Duke Glaucoma Registry.
עוד בעניין דומה
נוכחות של חרדה ודיכאון הוגדרה על סמך קודים ממוחשבים של תיעוד רפואי, היסטוריה רפואית ורשימת בעיות. החוקרים עשו שימוש במודל הסיכונים הפרופורציונליים של Cox, בניתוח חד-משתני ורב-משתני, וכך העריכו את יחס הסיכונים [HR] עבור הסיכון של הנבדקים לעבור התמרה לגלאוקומה לאורך הזמן. המודלים רבי-המשתנים תוקננו בהתאם לגיל, מין, גזע, מדדי הלחץ התוך עיני לאורך הזמן וחומרת המחלה בתחילת המחקר.
3,259 נבדקים עם אבחנה של חשד לגלאוקומה היו במעקב למשך זמן ממוצע של 3.60 שנים ו-911 (28%) מהם אובחנו כחולים בגלאוקומה במהלך המעקב.
שכיחות החרדה והדיכאון היו 32% ו-33%, בהתאמה. אבחנות של חרדה, או חרדה ודיכאון, היו קשורות באופן מובהק לסיכון לפתח גלאוקומה לאורך הזמן, עם יחס סיכונים מתוקנן (רווח בר-סמך 95%) של 1.16 (1.01, 1.33) ו-1.27 (1.07, 1.50), בהתאמה.
לסיכום, היסטוריה של חרדה או חרדה ודיכאון היתה קשורה לסיכון מוגבר לפתח גלאוקומה בקרב נבדקים עם חשד לגלאוקומה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות