מטרת המחקר שפורסם בכתב העת Urology היתה להעריך את רמת הראיות העומדות מאחורי המלצות למניעה של סימפטומים של מערכת השתן התחתונה בנשים במדיות חברתיות.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו אנליזה דיגיטלית של כתבות ברשתות חברתיות. המידע נאסף באמצעות שירות כריית נתונים דיגיטלי. נבחרו 1,000 פוסטים (בצורה אקראית) אשר עסקו בנושאי צניחת איברי אגן, אי נקיטת שתן, שלפוחית רגיזה, דלקות בדרכי שתן תחתונות ותסמונת השלפוחית הכאובה. נעשתה סקירה ואנליזה של הפוסטים, נעשתה השוואה של ההמלצות לטיפול ומניעה של המחלות (שניתנו בפוסטים) להנחיות וקווי טיפול רשמיים.
מתוך 1,000 פוסטים, 158 הכילו 239 אסטרטגיות למניעה. בעבור צניחת איברי אגן זוהו 4 אסטרטגיות, ב-25 מהם (61%) לא הייתה ראייה מדעית. בעבור דלקות בשלפוחית השתן, ב-14 מאמרים מתוך 58 שנמצאו (29%), לא הייתה ראייה מדעית. ההמלצות כללו גם שינויים תזונתיים והבססה של השתן. בעבור שלפוחית רגיזה, נמצאו 28 פוסטים, כאשר ב-8 מהם (29%) לא הייתה ראייה מדעית. בעבור אי נקיטת שתן, נמצאו 34 מאמרים, כאשר ב-12 (36%) מהם לא היתה ראיה מדעית (למשל טיפול בלייזר ואימון של שלפוחית השתן). בעבור תסמונת השלפוחית הכאובה, נמצא מספר האסטרטגיות הגבוה ביותר, רובן היו לא מבוססות ראיות מדעיות (70 מתוך 79, כלומר 89%).
החוקרים סיכמו שקיימים דיונים רבים באינטרנט בנושא של טיפול ומניעה בהפרעות של רצפת אגן, אולם לפחות שליש מהן חסרות בסיס ראייתי מדעי. כדאי לשקול מעורבות של צוות רפואי ברשתות החברתיות לקידום של טיפולים מבוססי ראיות.
:
תגובות אחרונות