אמצעי מניעה 30.12.2020

מהן הסיבות להפסקת השימוש באמצעי מניעה לטווח ארוך?

במחקר נמצאה סבירות גבוהה יותר להפסקת שימוש בהתקן תוך רחמי מנחושת או בשתל תת-עורי לאחר שנתיים של שימוש

מאז שנת 2013 מציעים לתושבות העיר Vantaa בפינלנד התקנת אמצעי מניעה ראשון לטווח הארוך (התקן תוך רחמי מפריש פרוגסטרון, שתל תת עורי והתקן תוך רחמי מנחושת), ללא תשלום.

מטרת החוקרים היתה להעריך את שיעורי הפסקת השימוש המצטברים לאמצעי המניעה ארוכי הטווח במשך שנתיים, כאשר הם מוצעים ללא תשלום בפעם הראשונה. כמו כן, ביקשו החוקרים לאפיין את הגורמים הקשורים להפסקת השימוש ולהעריך את הסיבות האפשריות לכך.

החוקרים עיצבו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 2,026 נשים פוריות בגילאי 15-44, שהתקינו אמצעי מניעה ארוך טווח ללא תשלום בין השנים 2013–2014, בעיר Vantaa.

החוקרים משכו מהתיקים הרפואיים ומרישומים לאומיים נתונים לגבי הפסקת שימוש תוך שנתיים והסיבות להפסקה. הם חישבו את שיעורי ההיארעות המצטברים במשך שנתיים עם רווחי בר-סמך 95%, לכל סוג של אמצעי מניעה. כמו כן, החוקרים העריכו את שיעורי ההיארעות הגולמיים והמותאמים של הפסקת השימוש, עם רווחי בר-סמך 95%, באמצעות מודלי רגרסיה על שם פואסון, בהם השוו שתל תת-עורי והתקן נחושת לעומת התקן תוך רחמי מפריש.

החוקרים מצאו כי במהלך תקופת מעקב בת שנתיים, 514 נשים הפסיקו את השימוש באמצעי המניעה, כאשר שיעור ההפסקה המצטבר היה 28.3 לכל 100 שנות נשים (רווח בר-סמך 95%: 26.2-30.4).

כמו כן, נמצא כי בקרב 1,199 הנשים שהכניסו התקן תוך רחמי מפריש, שיעור ההפסקה המצטבר היה 24.2 לכל 100 שנות נשים (רווח בר-סמך 95%: 21.7-26.9).

זאת ועוד, בקרב 642 נשים שהכניסו שתל תת-עורי, שיעור ההפסקה היה 33.3 לכל 100 שנות נשים (רווח בר-סמך 95%: 29.5–37.4) ובקרב 185 נשים עם התקן תוך רחמי מנחושת, השיעור היה 37.8 ל-100 שנות נשים (רווח בר-סמך 95%: 31.0-45.7). החוקרים דיווחו כי בהשוואה לנשים בנות 30-44, נשים בנות 15-19 (יחס שיעורי היארעות מותאמים - 1.58; רווח בר-סמך 95%: 1.17-2.14) ונשים בנות 20-29 (יחס שיעורי היארעות מותאמים - 1.35; רווח בר-סמך 95%: 1.11-1.63), היו בסיכון גבוה יותר להפסקת שימוש באמצעי המניעה.

החוקרים דיווחו על שיעור הפסקות גבוה יותר בקרב נשים שילדו בשנה הקודמת לשימוש (יחס שיעורי היארעות מותאמים - 1.36; רווח בר-סמך 95%: 1.13-1.65), דיברו בשפת אם שאינה פינית או שבדית (יחס שיעורי היארעות מותאמים - 1.31; רווח בר-סמך 95%: 1.06-1.63) והיו עם היסטוריה של מחלות המועברות במגע מיני (יחס שיעורי היארעות מותאמים - 1.62; רווח בר-סמך 95%: 1.07-2.46).

לבסוף, לא נמצא קשר לסטטוס הזוגי, מספר הלידות, היסטוריה של הפלות יזומות, מצב סוציואקונומי, רמת השכלה או סטטוס העישון.

החוקרים מצאו כי הסיבה השכיחה ביותר להפסקת השימוש היתה הפרעות בדימום הווסתי, שדווחו על ידי 21% מהנשים שהפסיקו את השימוש בהתקן תוך רחמי מפריש, על ידי 71% מהנשים שהפסיקו את השימוש בשתל תת-עורי ועל ידי 41% שהפסיקו את שימוש בהתקן מנחושת.

זאת ועוד, אחת מכל ארבע נשים שהפסיקו את השימוש בהתקן מנחושת, דיווחה על דימום וסתי כבד ואילו רק 1% מאלו שהפסיקו את השימוש בהתקן תוך רחמי מפריש ו-0% מאלו עם שתל דיווחו על סיבה זו.

נמצא כי כאבי בטן היו הסיבה השכיחה להפסקת הטיפול ב-20% מהנשים שהשתמשו בהתקן תוך רחמי (משני הסוגים) וב-2% מהנשים עם השתל.

החוקרים הגיעו למסקנה כי לאחר שנתיים, יש סיכוי גבוה יותר להפסקת שימוש בשתל תת-עורי ובהתקן תוך רחמי מנחושת, בהשוואה להתקן תוך רחמי מפריש. הם סבורים כי נשים מתחת לגיל 30, נשים שילדו בשנה שלפני התחלת השימוש באמצעי מניעה, נשים ששפת האם שלהן אינה פינית או שוודית או שהיתה להן היסטוריה של מחלות מין, היו בעלות נטייה גבוהה יותר להפסיק את השימוש באמצעי המניעה.

כמו כן, הסיבה הכי פחות סבירה להוצאת התקן תוך רחמי מנחושת הייתה דימום וסתי מוגבר.

מקור:

Saloranta, T. H. et al. AJOG 2020; 223(6); p.886. https://doi.org/10.1016/j.ajog.2020.06.023

נושאים קשורים:  אמצעי מניעה,  התקן תוך רחמי,  תכנן משפחה,  מחקרים,  פינלנד
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו