מטרת המחקר היתה לבדוק האם טיפול עם אבטספט גורם ליותר סיבוכים לאחר ניתוח אורתופדי במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית בהשוואה לתרופות סינתטיות משנות מחלה סטנדרטיות (csDMARD).
עוד בעניין דומה
המחקר התבצע באופן רטרוספקטיבי בצורת מקרה ביקורת ונערך ב-18 מוסדות. במחקר נכללו קבוצת מטופלים אשר טופלו עם אבטספט, קבוצה שבה טופלו עם csDMARD וקבוצה שבה טופלו עם סטרואידים (קבוצת ביקורת).
סיבוכים לאחר ניתוח כללו זיהום באתר הניתוח, ריפוי פצע מאוחר, פקקת ורידים עמוקה או תסחיף ריאתי, התלקחות ומוות. שיעור ההיארעות של סיבוכים לאחר ניתוח בשתי קבוצות הטיפול הושווה באמצעות מבחן Mantel-Haenszel. גורמי סיכון לסיבוכים לאחר ניתוח נותחו באמצעות logistic regression model.
סך הכל 3,358 מקרים נאספו, מתוכם נכללו 2,845. בתוצאות המחקר לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות מבחינת שיעור היארעות סיבוכים לאחר ניתוח.
מסקנת החוקרים היתה שבהשוואה לטיפול עם csDMARD ו/או סטרואידים ללא אבטספט, תוספת של אבטספט לא הובילה לעלייה בשיעור הסיבוכים לאחר ניתוח במטופלי דלקת מפרקים שגרונית שעברו ניתוח אורתופדי.
מקור:
Hiromu Ito et. al (2020) The Journal of Rheumatology DOI: https://doi.org/10.3899/jrheum.181100
תגובות אחרונות