משלב של ציספלטין ופמטרקסד אושר בשנת 2004 למזותליומה פלאורלית ממארת שאינה נתיחה (MPM). לאור קיומו של תהליך דלקתי ב-MPM ותוצאות מבטיחות מעיכוב מסלול ה-PD-1 במטופלים שקיבלו טיפול קודמים, החוקרים ביצעו מחקר פאזה 2 שבחן את השילוב של דורבאלומאב עם ציספלטין ופמטרקסד ב-MPM שלא טופלה קודם לכן.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו מטופלים עם MPM שלא היו מועמדים לניתוח. התוצא העיקרי שנבדק היה שרידות כוללת. המשתתפים קיבלו עד שישה סבבי טיפול משולב ולאחר מכן המשך טיפול עם דורבאלומאב עד למשך של שנה. ב-15 המטופלים הראשונים בוצע ניטור של רעילות מגבילת מינון. תוצאים משניים כללו רעילות, תגובה אובייקטיבית ושרידות ללא התקדמות מחלה. בסך הכל השתתפו במחקר 55 מטופלים. התת-סוגים ההיסטולוגיים של הגידולים כללו גידולים אפיתליואידים (75%), ביפזיים (11%), סרקומטואידים (13%) ודזמופלסטיים (2%). לא נצפו רעילויות מגבילות מינון בתקופת המחקר. זמן המעקב החציוני נכון לפרסום תוצאות אלו היה 20.6 חודשים והתרחשו 29 מקרי תמותה.
השרידות הכוללת החציונית הייתה 21.1 חודשים. שיעור השרידות לאחר 12 חודשים היה 70% עם רווח בר-סמך 95% של 56-81%. טרם בוצע ניתוח התוצאים המשניים. אנליזת מוטציות ראשונית של הגידולים הראתה כי בממוצע היו בגידולים 22 שינוי רצף סומטיים ודרגות שונות של אנאפלואידיות.
החוקרים מסכמים כי הוספת דורבאלומאב לכימותרפיה מובילה לשרידות כוללת מבטיחה במטופלים עם MPM שאינה נתיחה ושלא קיבלו טיפול קודמים.
מקור:
Forde, P.M. et al
תגובות אחרונות