בקרב נשים עם סוכרת שאיננה על רקע הריון, השימוש במינוני אינסולין גבוהים קשור בסיכון גבוה יותר לאירועי היפוגליקמיה, לעלייה במשקל אך לא לשיפור בבקרת הגלוקוז. לעומת זאת, בקרב נשים עם סוכרת הריון (GDM) ההשפעה של דרישת האינסולין על תוצאי הלידה ובריאות האם והעובר איננה ידועה.
עוד בעניין דומה
מחקר קוהורט רטרוספקטיבי זה השתמש בהערכה של תוצאי אם וילוד בהתאם לדרישות האינסולין אצל נשים עם GDM שטופלו, עברו מעקב וילדו במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא בין השנים 2006-2016. מינון האינסולין היומי (ביחידות למשקל גוף) חולק לרבעונים ובוצעה אנליזה להשוואה בין הרבעונים הנמוכים ביותר, הגבוהים ביותר ושני הרבעונים האמצעיים.
מדדי התוצאה העיקריים היו מורכבים מהערכה של נוכחות: ניתוח קיסרי (CS), רעלת הריון, מקרוזומיה וילוד גדול לגיל ההריון (LGA), לידה ביחידה לטיפול נמרץ בילדים, צורך בפוטותרפיה והיפוגליקמיה בילודים.
החוקרים לא מצאו קשר מובהק בין כמות האינסולין למדדי התוצאה שצוינו בקרב נשים עם GDM. עם זאת, נשים עם דרישות אינסולין גבוהות יותר היו בעלות איזון גליקמי גרוע יותר ושיעורים גבוהים יותר של לידות קיסריות מאשר אלו עם דרישות אינסולין נמוכות יותר. יש צורך במחקרים גדולים יותר כדי לבחון השפעות קצרות וארוכות טווח של דרישות האינסולין בתוצאות העובר והאם.
מקור:
תגובות אחרונות