נזק הנוצר כתוצאה מהעדר חמצן לרקמות ולאחר מכן חידוש האספקה (Ischemia-Reperfusion Injury) יכול לסכן את התוצאים קצרי וארוכי הטווח לאחר השתלב לב. מספר ניסויים הראו שטיפול ב-Simvastatin שניתן ללב הנתרם יכול להגן על כלי הדם ולעכב את הנזק המתואר.

במחקר זה, 84 תורמי אברים הוקצו באקראי לקבלת Simvastatin במינון של 80 מ"ג (42 תורמים) בעזרת צינור זונדה לאחר שנקבע אצלם מוות מוחי או להמשיך ללא טיפול (42 תורמים). התוצא העיקרי שנבדק היה רמות TroponinיT ו-I בדם הנתרמים ב-24 השעות הראשונות שלאחר הניתוח. התוצאים המשניים שנבדקו כללו משתנים המודינמיים, דלקת, תפקוד השתל, דחיית שתל וכמות הטיפולים הנדרשת לדחיית שתל ותמותה.

טיפול בסטטינים הוריד באופן משמעותי את רמות הטרופונין T בדמו של הנתרם ב-34% (מ-12,100 ± 14,900 ננוגרם/ליטר ל-7,900 ± 9,800 ננוגרם/ליטר, p=0.047) ואת רמות הטרופונין I ב-40% (מ-151,000 ± 171,000 ל-109,000 ± 103,000, p=0.023)י6 שעות לאחר סיום ההשתלה. רמות הסמן NT-proBNP ירדו ב-36% (מ-24,300 ± 32,800 ל-15,900 ± 20,900, p=0.011) שבוע לאחר ההשתלה.

מספר מקרי דחיית שתל עם נזק המודינמי ירדו ב-53% ב-30 הימים הראשונים שלאחר הניתוח (p=0.046). מתן התרופה לא השפיע על רמות השומנים בדם התורם אבל היה קשור בפרופיל ביטוי גנים ייחודי, וירידה ברמות CXCL10,יInterleukin-1-alpha,יPlacental Growth Factor ו-PDGF-BB בדם הנתרם לאחר הניתוח. המודינמיקה בתר-ניתוחית, דחיות שתל חריפות ושיעורי התמותה היו דומים. לא נרשמו תופעות לוואי בנתרמים שקיבלו איברים אחרים ממטופלים שקיבלו סטטינים.

מקור:

Nykänen A.I et al (2019). Circulation;

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה