טכיקרדיה חדרית (VT – ventricular tachycardia) פולימורפית ללא הארכה של מקטע QT מתוארת היטב בקרב מטופלים ללא מחלות מבניות בלב (בעיקר פרפור חדרים אדיופטי או תסמונת ברוגדה) ובקרב מטופלים עם אוטם שריר הלב ועליות במקטע ST.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי בקרב מטופלים עם VT פולימורפי הקשור למחלת עורקים כליליים, אך ללא עדות לאיסכמיה חריפה בשריר הלב. החוקרים הצליחו לזהות 43 מטופלים אשר פיתחו VT פולימורפי מספר ימים לאחר אוטם לבבי לא מורכב או הליך של צנתור.
אירועי ה-VT הפולימורפים התרחשו תמיד לאחר אקסטרה-סיסטולה עם Coupling interval קצרים (364±36 מילישניות). סערה אריטמית (Arrhythmic stormי– 4-16 אירועים של VT פולימורפי שהופך לפרפור חדרים) הופיעו אצל 23 (53%) מהמטופלים. הסערות האריטמיות הללו תמיד היו רפרקטוריות לטיפול הקונבנציונלי בהפרעות קצב, כולל אמיאודורון במתן תוך ורידי, אך הגיבו לקווינידין באופן קבוע.
החוקרים מצאו כי שיעורי התמותה באשפוז היו 17% בקרב מטופלים שעברו סערה אריטמית. כל המטופלים שקיבלו טיפול עם קווינידין שרדו עד לשחרור מבית החולים. כמו כן, במהלך תקופת מעקב ארוכה (5.6±6 שנים ; טווח: חודש- 18 שנים), שלושה מהמטופלים (16%) ששוחררו ללא טיפול עם קווינידין פיתחו VT פולימורפי חוזר. לא זוהה מקרה של הפרעות קצב חוזרות תחת טיפול עם קווינידין.
המסקנות של החוקרים היו כי מטופלים החווים סערה אריטמית עם אירועים חוזרים של VT פולימורפי על רקע של מחלת עורקים כליליים, מגיבים היטב לטיפול עם קווינידין כאשר תרופות אחרות להפרעות קצב (כולל אמיאודורון תוך ורידי) לא מועילות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות