הערכה מדויקת של הסיכון להפרעות קצב חדריות מהירות (VTA – Ventricular tachyarrhythmia) מסכנות חיים (LT – Life threatening) אצל מטופלים עם מוטציות LMNA היא קריטית על מנת לבחור מועמדים להשתלת דפיברילטור מושתל (implantable cardioverter-defibrillator).

במחקר השתתפו 839 מבוגרים עם מוטציות ב-LMNA, כולל 660 מטופלים מרשומות לאומיות בצרפת שנכללו במדגם הפיתוח (Development sample) ו-179 מטופלים ממדינות אחרות, שהופנו לחמישה מרכזים שלישוניים המטפלים בקרדיומיופתיה, במדגם התיקוף (Validation sample).

LTVTA הוגדרו כ: (1) מוות לבבי פתאומי או (2) טיפול עם השתלת דפיברילטור או VTA מלווה בחוסר יציבות המודינמית. החוקרים יצרו את המודל הפרוגנוסטי באמצעות מודל רגרסיה Fine-Gray. בהמשך החוקרים השוו את הסיווג החדש עם הקווים המנחים הקיימים כיום. תוצאות המחקר מוצגות כממוצעים (סטיות תקן) או כחציונים [טווח בין רבעוני].

במחקר נכללו 444 מטופלים, בגיל ממוצע של 40.6 (14.1) שנים שהיו חלק ממדגם הפיתוח ו-145 מטופלים, בגיל ממוצע של 38.2 (15.0) שנים במדגם התיקוף, מתוכם 86 (19.3%) ו-34 (23.4%) חוו LTVTA במהלך תקופת המעקב שנמשכה 3.6 [1.0-7.2] ו-5.1 [2.0-9.3] שנים, בהתאמה.

הגורמים המנבאים ל-LTVTA במדגם הפיתוח היו: מין זכר, מוטציית LMNA שאינה מוטציית סלף (nonmissense), חסם הולכה עלייתי-חדרי בדרגה ראשונה ומעלה, טכיקרדיה חדרית חולפת (nonsustained) ומקטע פליטה מחדר שמאל (https://lmna-risk-vta.fr).

באותו מדגם נמצא כי ה-C-index (רווח בר סמך 95%) של המודל היה 0.776 (0.711-0.842), ושיפוע הכיול היה 0.827. במדגם התיקוף החיצוני, ה-C-index היה 0.800 (0.642-0.959) ושיפוע הכיול היה 1.082 (רווח בר סמך 95%: 0.643-1.522).

נקודת חתך של סיכון מוערך לחמש שנים ≥ 7% הצליחה לנבא 96.2% ממקרי ה-LTVTA והסיווג מחדש של מטופלים עם LTVTA, בהשוואה לקווים המנחים הקיימים כיום, היה 28.8%.

החוקרים הסיקו כי בהשוואה לטיפול המקובל כיום, המודל לניבוי הסיכון ל-LTVTA אצל מטופלים עם למינופתיות (Laminopathies) שהוצג במחקר מקל באופן מובהק על בחירת המועמדים להשתלת דפיברילטור.

מקור: 

Wahbi, K. et al. (2019) Circulation 140.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה