מטופלים עם פרפור פרוזדורים לרוב מקבלים טיפול אנטי-קואגולנטי ולעתים טיפול נוסף עם מעכבי טסיות. יש נתונים מועטים בנוגע לשיעורי דימום בקבוצות בסיכון גבוה המקבלות טיפול משולב כגון קשישים או מטופלים עם מדד CHA2DS2-VASc גבוה.

החוקרים ערכו מחקר עוקבה של מטופלים עם פרפור פרוזדורים בגילאי 50 ומעלה. מידע בנוגע לטיפולים השונים נלקח מתוך נתוני מרשמים. נכללו טיפול אנטי-קואגולנטי, טיפול עם אנטגוניסטים של ויטמין K vitamin - K antagonists,יVKA, אנטי-קואגולנטים ישירים פומיים, מעכבי טסיות ושילוב של תרופות אנטי-תרומבוטיות.

שיעור ההיארעות (incidence rate, IR) של דימום ויחס הסיכונים הוערכו באופן כללי וכן רובדו על ידי אופן הטיפול, גיל, מדד CHA2DS2-VASc ומחלות נלוות. דימום מאג'ורי הוגדר כדימום הדורש אשפוז או גורם למוות.

החוקרים זיהו 272,315 מטופלים עם פרפור פרוזדורים. הגיל החציוני היה 75 (טווח בין רבעוני 67-83) ו-47% היו נשים. במהלך תקופת מעקב של 1,373,131 שנות מטופל, 31,459 דימומים מאג'וריים התרחשו [שיעור היארעות 2.3/100 שנות מטופל, רווח בר-סמך 95% 2.3-2.3/100 שנות מטופל].

בהשוואה לטיפול ב-VKA, יחס סיכונים מתואם לדימום מאג'ורי היה 1.13 (רווח בר-סמך 95% 1.06-1.19) עבור טיפול דואלי, 1.82 (רווח בר-סמך 95% 1.76-1.89) עבור טיפול עם VKA ונוגד טסיות, 1.28 (רווח בר-סמך 95% 1.13-1.44) עבור טיפול עם DOAC ונוגד טסיות, 3.73 (רווח בר-סמך 95% 3.23-4.31) עבור טיפול משולש עם VKA ו-2.28 (רווח בר-סמך 95% 1.67-3.12) עבור טיפול משולש עם DOAC.

אנליזה לפי תת קבוצות הראתה דפוסים דומים. שיעור ההיארעות של דימומים מאג'וריים היה 10.2/100 שנות מטופל בקרב מטופלים עם טיפול משולש. שיעורים גבוהים מאוד התרחשו בקרב מטופלים מעל גיל 90 עם טיפול משולש (שיעור היארעות 17.6/100 שנות מטופל) או עם היסטוריה של דימום מאג'ורי (שיעור היארעות 17.5/100 שנות מטופל).

לסיכום, מטופלים עם פרפור פרוזדורים עם טיפול משולש חוו שיעורים גבוהים של דימומים מאג'וריים בהשוואה למטופלים עם טיפול דואלי או יחיד. השיעורים הגבוהים נצפו במטופלים מעל גיל 90 או עם מדד CHA2DS2-VASc מעל 6 או עם היסטוריה של דימומים מאג'וריים. יש לשקול בזהירות טיפול זה במטופלים אלה.

מקור: 

Rein, N.V. et al. (2018) circulation. Published online

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה