אבחון אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (heart failure with preserved ejection fraction, HFpEF) הוא אתגר במטופלים עם קוצר נשימה ונפח תקין, וללא קריטריונים מבוססי הוכחות זמינים.

החוקרים רצו לפתח ולאחר מכן לתקף קריטריונים לא פולשניים לאבחון אשר יוכלו לסייע להערכת הסבירות ל-HFpEF בקרב מטופלים עם קוצר נשימה לא מוסבר בכדי להכווין לבדיקות נוספות.

מטופלים עם קוצר נשימה לא מוסבר שהופנו לבדיקת מאמץ המודינמית פולשנית הוערכו רטרוספקטיבית. אבחון של HFpEF (מקרה) או קוצר נשימה לא לבבי (ביקורת) נקבע לפי מבחן מאמץ המודינמי פולשני. החוקרים ביצעו רגרסיה לוגיסטית בכדי להעריך את היכולת של ממצאים קליניים להבדיל את המקרים מהביקורת. שיטת ניקוד פותחה ולאחר מכן תוקפה בעוקבת מבחן נפרדת.

עוקבת הגזירה כללה 414 מטופלים (267 מקרים עם HFpEF ו-147 מקרי ביקורת; הימצאות HFpEF,י64%). עוקבת המבחן כללה 100 מטופלים (61 עם HFpEF; הימצאות 61%). השמנת יתר, פרפור פרוזדורים, גיל מעל 60, טיפול עם שתי תרופות או יותר להורדת לחץ דם, יחס E/e’ אקוקרדיוגרפי מעל 9 ולחץ סיסטולי בעורק הריאה מעל 35 ממ"כ נבחרו כמערך הסופי של משתנים מנבאים.

נעשה שימוש בשיטת ניקוד המבוססת על ששת משתנים אלו על מנת ליצור מדד מורכב (H2FPEF score) אשר נע מ-0-9. הסיכוי ל-HFpEF הוכפל עבור עליה ביחידת מידה אחת (יחס סיכויים, 1.98; רווח בר-סמך 95%, 1.74-2.30; p<0.0001), עם שטח מתחת לעקומה של 0.841 (p<0.0001). מדד ה-H2FPEF נמצא כעדיף על פני האלגוריתם שנמצא כעת בשימוש המבוסס על קונצנזוס מומחים (עליה בשטח מתחת לעקומה של 0.169; רווח בר סמך 95%, 0.120-0.217; p<0.0001). הביצוע נשמר בעוקבת המבחן (שטח מתחת לעקומה, 0.886; p<0.0001).

לסיכום, מדד ה-H2FPEF המסתמך על מאפיינים קליניים פשוטים ואקוקרדיוגרפיה, מאפשר להבדיל בין HFpEF לסיבות שאינן-לבביות לקוצר נשימה וכן יכול לסייע בקביעת הצורך לבדיקות אבחנתיות נוספות בהערכת מטופלים עם קוצר נשימה בלתי מוסבר.

מקור: 

Yogesh, N.V. et al. (2018) circulation. 138(9)

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה