שינויים במצב הנפשי אופייניים להפרעות פסיכיאטריות אך הם עשויים לנבוע גם מגורמים אורגניים רבים. בדרך כלל, בדיקה גופנית וניתוח דם הם חלק מאבחנה פסיכיאטרית בסיסית, בעוד שהליכים מתוחכמים יותר (לדוגמה, הדמיה מוחית) מיושמים רק במקרים עם ממצאים אבחנתיים פתולוגיים.
עוד בעניין דומה
תיאור המקרה המובא כאן, שפורסם ב-journal of medical case reports, מאתגר גישה זו ומדווח על מקרה שבו glioblastoma multiforme התייצגה כדיכאון לאחר הלידה ללא הפרעות ב-DD הבסיסי שמיושם על פי פרוטוקול.
אישה לבנה בת 28 שנמצאה בטיפול במרפאת חוץ לדיכאון לאחר הלידה נלקחה לחדר המיון הפסיכיאטרי. ההערכה הפסיכופתולוגית הראתה חוסר התמצאות מתון וחוסרים חמורים של זיכרון לטווח ארוך.
יתר על כן, היא התלוננה על דקירה, כאבי ראש דו צדדיים, אבל תוצאות הבדיקה הגופנית שלה וניתוח הדם היו ללא ממצאים פתולוגיים.
לבסוף הוחלט על ביצוע הדמיית תהודה מגנטית של המוח, אשר הראתה נגע מוגבר בקונטרסט באונה הקדמית השמאלית. החולה עברה כריתה גידול דחופה, והתוצאות ההיסטולוגיות גילו IDH-mutation glioblastoma multiforme.
המטופלת שוחררה עם פסיכופתולוגיה משופרת משמעותית וללא גירעונות נוירולוגיים.
דיווח זה מוסיף לראיות מקדימות המדגישות כי לדיכאון לאחר הלידה יכול להיות גורם אורגני במקרים מסוימים, עובדה שיש להביא בחשבון במסגרת הקלינית. ממצאים נוירו-קוגניטיביים טיפוסיים בראיון פסיכיאטרי יכולים לבדם להצדיק הדמיה מוחית, למרות בדיקה גופנית תקינה ותוצאות ניתוח הדם.
מקור:
תגובות אחרונות