מחקר TERRAIN השווה את התגובה של מטופלים עם סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס מתחת לגיל 75 או בגילאי 75 ומעלה לטיפול באנזלוטמיד (אקסטנדי) או ביקאלוטמיד (קזודקס, מדימיד).
עוד בעניין דומה
נמצא כי הגיל השפיע על ההישרדות ללא התקדמות ועל שכיחות תופעות הלוואי, אך באופן גורף, אנזלוטמיד הביא לשיפורים מובהקים בהישרדות ללא התקדמות ובקצב התקדמות המחלה, ללא קשר לגיל.
אנזלוטמיד (Enzalutamide - Xtandi) מאריך באופן מובהק את ההישרדות ללא התקדמות בהשוואה לביקאלוטמיד (Bicalutamide – Casodex, Medimide) בקרב גברים עם סרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס (metastatic castration-resistant prostate cancer - mCRPC) שלא נחשפו קודם לכימותרפיה והשתתפו במחקר TERRAIN. ניתוח המשך זה חקר את ההשפעה של הגיל על היעילות והבטיחות של אנזלוטמיד בהשוואה לביקאלוטמיד בקרב אוכלוסיית מטופלים זו.
המטופלים הוקצו ביחס 1:1 לקבלת 160 מ"ג אנזלוטמיד ביום או 50 מ"ג ביקאלוטמיד ביום. ההישרדות ללא התקדמות, משך הזמן עד להתקדמות באנטיגן הספציפי לערמונית (PSA) ובטיחות הטיפולים נותחו לאחר מעשה בתתי-קבוצות מטופלים צעירים (מתחת לגיל 75) ומבוגרים (75 ומעלה).
אנזלוטמיד הפחית באופן מובהק את הסיכון להתקדמות המחלה או למוות בהשוואה לביקאלוטמיד בקרב מטופלים מתחת לגיל 75 (יחס סיכון [hazard ratio – HR]:י0.38, 95% רווח בר סמך: 0.27-0.52, p<0.0001) ומטופלים בגילאי 75 ומעלה (HR: 0.59, 0.37-0.92, p=0.018). גם משך הזמן עד להתקדמות ב-PSA היה ממושך יותר באופן מובהק עם אנזלוטמיד בהשוואה לביקאלוטמיד בכל תת-קבוצה.
התפלגות תופעות הלוואי בין הטיפולים היתה דומה בכל תת-קבוצה, פרט לשיעור גבוה יותר (הבדל של 5% או יותר בין תתי הקבוצות) בפרפור פרוזדורים (atrial fibrillation), זיהומים בדרכי השתן, נפילות וירידה בתיאבון, במקביל לשיעורים נמוכים יותר של כאבים ברגליים וגלי חום בקרב מטופלים בגילאי 75 ומעלה שטופלו עם אנזלוטמיד ושיעורים נמוכים יותר של כאבי גב וגלי חום בקרב מטופלים בגילאי 75 ומעלה שטופלו עם ביקאלוטמיד. תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה היו שכיחות יותר בקרב מטופלים בגילאי 75 ומעלה בהשוואה למטופלים צעירים, ללא קשר לטיפול. תשישות היתה שכיחה יותר בקרב מטופלים שקיבלו אנזלוטמיד, עם התפלגות דומה בין מטופלים מתחת לגיל 75 או בגילאי 75 ומעלה.
אנזלוטמיד (אקסטנדי) שיפר את התוצאים הקליניים בהשוואה לביקאלוטמיד (קזודקס, מדימיד), ללא תלות בגיל המטופלים. עקב עלייה בסיכון לנפילות ואירועים לבבים יש להיזהר בעת רישום טיפול זה לקשישים (גיל 75 ומעלה) עם תחלואות נלוות ניכרות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות