ילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז נוטים לסבול מהפרעות שינה, מנגד גם ילדים ששנתם טרודה ובלתי מספקת מתקשים להתמקד ולשלוט בהתנהגותם. הקשר בין הדברים מורכב אף יותר מאחר והטיפול הפרמקולוגי ב ADHD מבוסס על תרופות ממריצות העלולות לפגוע בשינה מעצם טבען. בנסיון לבודד צלע אחת במשולש חוקרים מאוהיו בדקו את השפעת הטיפול במתילפנידאט (ריטלין) ארוך טווח על שנתם של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה ב-Journal of Developmental and Behavioral Pediatrics.

במחקר מבוקר אקראי וכפול סמיות נכללו 163 ילדים (72% בנים), בגילאים 7-11 שנים, עם הפרעת קשב וריכוז (120 עם הפרעת קשב מודגשת ו 43 עם הפרעה מעורבת) שלא טופלו בתרופות ממריצות. הילדים הוקצו באופן אקראי לטיפול במתילפנידאט ארוך טווח אחת ליום או פלצבו במשך 4 שבועות. הורי הילדים התבקשו למלא שאלון תופעות לוואי שכלל גם שאלות לגבי איכות השינה של ילדיהם.

ע"פ דיווחי הוריהם, 10% מהילדים סבלו מהפרעות שינה טרם תחילת הטיפול. במהלך הטיפול, שיעור הפרעות השינה המדווחות נקשר קשר ישר למינון המתילפנידאט (פלצבו-8%, מינון נמוך-18%, מינון בינוני-18%, מינון גבוה-25%). 23% מההורים לילדים ללא הפרעת שינה קודמת דיווחו על הופעה של הפרעת שינה אצל ילדיהם כאשר טופלו במינון גבוה של מתילפנידאט, שעה שרק 37.5% מהילדים עם הפרעות שינה קודמות המשיכו לסבול מהן כשקיבלו מינון גבוה של התרופה. משקל ו BMI נמוכים העלו סיכון להפרעות שינה במהלך הטיפול התרופתי.

במחקר הודגם קשר ישר בין מינון של מתילפנידאט ארוך טווח לסיכון להפרעות שינה בילדים עם הפרעת קשב וריכוז, ביחוד הרזים יותר. מנגד איכות השינה המדווחת של חלק גדול מהילדים שסבלו מהפרעות שינה לפני תחילת הטיפול השתפרה כשנטלו את התרופה במינון גבוה. התוצאות המנוגדות, לכאורה, מדגישות את הקשר המורכב והדו כיווני בין הפרעת הקשב לשינה, נקודה נוספת היא מידת הסובייקטיביות הלא מבוטלת באבחון ובתפיסה של שתי ההפרעות. החוקרים ממליצים להמשיך ולחקור את הקשר ולא להימנע מנסיון טיפולי במתילפנידאט בילדים עם הפרעות שינה.

מקור:

Becker SP1, Froehlich TE, Epstein JN. Effects of Methylphenidate on Sleep in Children With Attention-Deficit Hyperactivity Disorder. J Dev BehavPediatr. 2016;0:1–10.

ערך: ד"ר צבי שליטנר

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה